תוכן

ב) אמנם נודע אשר ע"ס דאו''י עם ע"ס דאו"ח התחברו והשתלבו יחד זה עם זה, כמו"ש בפנים בסוד יאהדונה''י ובחיבור זה נעשין קומתם שוה זה לזה, דהמלכות דאו"י קנתה עכשיו מעלת כתר לאו''ח, ונמצא קומתה ומעלתה כקומת הכתר דאו''י. וכן החכמה קנתה מעלת הכתר דאו"י שעליה, שמעלת הכתר על החכמה דאו"י היינו משום שהכתר שורשה והיא מקבלת האור מהכתר, ועכשיו באו"ח נמצא הכתר מקבל מן החכמה ותהיה החכמה שורש והכתר נמשך הימנה. ועד"ז ז"א עם חכמה דאו''י, דכמו דמעלת חכמה דאו''י היא משום שמקבלת מהכתר, כן ז"א מקבל האו''ח מן הכתר, דהיינו כלי המלכות. וכיון שחכמה שוה עם הכתר וז"א עם חכמה נמצאת קומת ז''א עד הכתר. וכן כולם שווי הערך בקומת כתר, וע"כ נקרא אצילות הזה, אצילות כלי הכתר, להיות כל ה' הפרצופין שוים קומתם עד הכתר, אמנם נשתרשו כאן כל ה' הפרצופין בע"ס דאו''י וע''ס דאו''ח.
והנה כדי שיתפשטו הארתם דה' פרצופי הכתר לחוץ מכלי הכתר בדרך המדרגה זה למטה מזה, אז צריך הכתר שבו אור א"ס ב"ה להזדווג עם כלי המלכות העולה ונכלל בכל בחי' ובחי' דד' בחי' הנודעות מאור ישר.
והענין דבהגלות האו"ח מכח העיכוב שבאור העב שבכלי מלכות מתגבר בה כח הזה, והולכת ומזדככת בכל פעם יותר בערך המדרגה, והאור ישר דא"ס ב"ה מזדווג בה בכל מדרגה ומדרגה. ומתחילה מזדככת למדרגת ז"א, דהיינו לבחי' ג' שבד' בחי' הנודעות, וגם אז או''י מזדווג עמה בזווג דהכאה, ויוצא מהמסך שנתעלה לבחי' ג' ג"כ ע"ס דאו"ח. אמנם יהיה בקוטן המעלה מהתפשטות הקדום שהמלכות שבה להיות כתר, וכאן נערך שהמלכות שבה להיות חכמה. כמו"ש באות א' בענף זה שבספירות דאו''ח כל הזך ביותר הוא פחות במדרגה עש"ה. ובזה נמצא מתפשטת הארת החכמה שנשרשה בה' הפרצופין דהתפשטות הקדום שיוצאת לחוץ למטה מהכתר, כי ספירת החכמה דהתפשטות הקודמת היתה קומתה שוה לכתר, אמנם חכמה זו יהיו עה"ס שלה רק בקומת חכמה, דשיעור הקומה תלוי בכלי מלכות ובערכי האו"ח שלה.
ואח"ז שוב מזדכך המסך ביותר, ומתעלה לבחי' ב' דד' בחי' הנודעות, ואור א"ס ב"ה שבכתר מזדווג עם המלכות ההיא שעלתה למקום בינה בבחי' ב' ומעלה ג"כ ע"ס דאו"ח מבינה לכתר. אמנם או''ח זה נערך במדרגת בינה דאו''ח, כלומר שהמלכות הזו לא שבה להיות חכמה, אלא שבה להיות בינה, כמדרגה הג' דהתפשטות הקדום, וע"כ יצאה הארת בינה מחוץ לכתר ולחכמה, ונמצאת למטה מהם.
ואח"כ נזדכך המסך ביותר ועלה בערך בחי' א' מד' בחי' הנודעות שהיא חכמה, ואו"י דא"ס ב''ה יורד גם אז אליה מהכתר לחכמה, ומעלה ג"כ ע"ס דאו"ח מחכמה לכתר, והיינו רק בקומת ז''א שבהתפשטות הקדום, ובזה יוצאת הארת פרצוף ז''א מהכתר ולחוץ למטה מבינה, כי פרצוף ז''א דכתר קומתו שוה לכתר, אמנם הארה דעכשיו שיוצא מזווג או''י מכתר לחכמה במלכות שהיא במקום חכמה, אין המלכות שבה לבינה אלא לבחי' ז"א וא"כ קומתו למטה מבינה. ואח"כ מזדכך עוד המלכות עד לשורש שהוא הכתר ושוב אין שם עוד זווג דהכאה, כי בזה נמצא כל המסך מתבטל ומזדכך. שז"ס ואשתאיב ניצוצא. כמו"ש כל זה לקמן בענף ה' ו' באריכות.
ונתבאר לך איך מתחילה יוצאים כל ה' הפרצופין בכלי הכתר, דהיינו בהתפשטות ראשונה שהמלכות שבה לכתר, ושם ישנם שורשים דע"ס כולם בקומת כתר. ואח"כ נעשה הזוווג הב' דכתר, בסוד עליית המסך ממדרגה למדרגה, שבזווג דהכאה הב' הזה יוצאות הספירות ומתפשטות זו למטה מזו, כסדר ערכי האו''ח העולה מהזווגים, כנ"ל.
ונתבאר דבאור ישר אין שום חילוק מפרצוף לפרצוף, משום דאור א"ס ב"ה המתפשט בכתר עד לזווג בכלי מלכות, הנו מתפשט על ד' בחי' הנודעות. ואפי' כשהמסך דמלכות הוא במקום החכמה והאו"י בא מכתר לחכמה, מ''מ מתפשט על ד' בחי' דאו"י שהם כח"ב זו"נ. משום דאין הכוונה על החכמה ממש, דלא שייך מסך בספי' חכמה שיצוייר שם זווג דהכאה והוא פשוט, אלא הכונה על המסך דמלכות המזדכך וקיבל זיכוך דחכמה, והבן זה.
ונתבאר בזה שגם בספירות המתפשטות בזה למטה מזה, יש בכל אחת מהם ע"ס דאור ישר, וכל המדובר הוא רק בערך שיעור הקומה הנמדד על פי מעלת האו"ח, אשר מסך היותר עב דהיינו בשיעור בחי' ד', משוה קומת הע''ס עד הכתר. ומסך היותר דק דהיינו בשיעור בחי' ג', משווה קומתם דע"ס רק עד החכמה. דכאן לא שבה המלכות להיות כתר אלא שבה להיות חכמה, ונמצא בזה שבחי' הכתר דהתפשטות זו יהיה קומתו למעלה מכל ט"ס תחתונות, דאין שני לו בקומה משאר ט' ספירות התחתונות שכולם קומתם שוה עד החכמה, דמלכות דאו"י שבה להיות חכמה וקומתה שוה לחכמה. וכן ז"א דאו"ח שוה קומתו לבינה, להיותו התפשטות מחכמה דאו"ח, והבינה כבר קומתה שוה לחכמה דאו"י, כי כל מעלת החכמה על הבינה דאו"י הוא מפני שהבינה היא נמשכת ומקבלת אורה מחכמה, ועכשיו באו"ח נמצא שהחכמה נמשכת ומקבלת אורה מהבינה, ונמצאים בזה משתווים במעלתם, וכו'. והנך רואה דהכתר הוא למעלה מכולם, ושאר ט"ס התחתונות קומתם שוה עד החכמה. ועד''ז בהתעלות המסך לבינה, שהמלכות שבה להיות בינה, נמצא שכתר וחכמה דאו''י דהתפשטות זה יהיו למעלה מכולם, ושאר שמונה ספי' תחתונות כולם קומתם שוה עד הבינה. ועד"ז בהתעלות המסך לחכמה, ששם שבה המלכות להיות ז''א, נמצא בזה שכתר וחכמה ובינה דאו"י יהיו למעלה מכולם, אמנם שאר ז' ספירות התחתונות, יהיו קומתם שוה זה לזה עד קומת ז''א. והבן זה היטב שהוא מפתח כללי בחכמה.
ובזה תבין ג"כ מדוע לא יש בפרצוף א''א רק ט' ספירות זו למטה מזו, וחסרה לו ספירת המלכות והיא רק כלולה בנה''י שלו כנודע. שהוא תמוה, דהא איתא בספר יצירה פ"א מ"ד עשר ולא תשע. אלא בנ''ל תבין היטב, שענין התפשטות הספירות דא"א זו למטה מזו, הוא מכח התעלות המסך ממדרגה למדרגה, אשר ע"כ בעלות המלכות לערך החכמה יוצאת הארת ז"א לחוץ, אמנם בעלות המלכות לערך השורש שנזדכך המסך כולו, א"כ אין כאן עוד מסך שיוכל להיות בו זווג דהכאה להוציא הארת מלכות למטה מז"א. אמנם באמת אדרבא, כל ספירה וספירה מט' ספירות דא''א אינה יוצאת לחוץ זולת בכח המלכות, וא"כ יש עשר ספירות ממש בכל אחד, והבן היטב.