תוכן

יא) וז' הכתרים דז״ת דב"ן שלקח עתיק, תדע שאין בהם מבחי' אוכ״ל מספר״ת ולא כלום. כי לא היה להם שום גילוי בתחילת אצילותם של הנקודים, אלא אח״כ כשהורד המסך לפה דנקודים בכח הארת יסוד דא״ק וכולהו אח״פ שהיו במדרגה התחתונה חזרו ונתעלו ונתחברו עם הגלגלתא והעינים המיוחס להם, אשר מתחילה עלו ונתחברו אח״פ דראש הנקודים שירדו מבחי' ראש הא' המלביש מחזה לטבור דא״ק ואז יצאו נרנח״י דכתר נקודים שנק' אוזן. ואח״ז עלו אח״פ דחו״ב דהיינו חוטם פה שירדו לז״ת דנקודים וחזרו והשלימו לחוטם פה דנקודים ויצאו נרנח״י דחו״ב בשלימות. ותדע, שז״ת דנקודים אלו שעלו והשלימו לחו״ב דנקודים המכונים בד״ק חי״ה, השלימו אח״פ החסרים למדרגת חו״ב דנקודים דהיינו בינה וזו"ן שלהם, הרי שנעשו משום זה כלים דראש. ותדע שבחי' הפה דאח״פ החדשים האלו, מכונים בשם ז' כתרים דז' תחתונות, והוא משום דכל ז״ת ה״ס גופא, שענינו רק התפשטות המלכות של ראש לע״ס מינה ובה להסתכלות ב', כנ״ל בפמ״ס ענף ט׳ אות ח׳ וע״כ נק' המלכות של ראש דהיינו הפה, בשם כתר לכל הז״ת שהוא הגוף. וע״כ מכונה ג״כ ז' כתרים, כלומר כתר לז״ת, והבן היטב.
והנה נתבאר היטב תוכנם של ז' הכתרים דז״ת, שהוא רק בחי' הפה הכלול בבד״ק חי״ה דאו״א דנקודים שעלו להם מז״ת דנקודים, ושמשו שם בסוד תוספת בזמן הגדלות. ובזה השלמנו לבאר תוכנם של הגד״ז דב"ן שלקח עתיק. ועתה נבאר כל הספיקות הנאמרים כאן בדברי הרב, בסדר עמידתם דהגד״ז הללו בפרצוף עתיק דאצילות.