תוכן

לב) ובעיקר צריך לזכור המתבאר בענין השלישים ככל דבר משורשו. שתחילת השלישים הנוהג בפרצוף בכללו, נובעים מב' בחי' הסתכלות המחויבות להיות כדי לגלות כלים בפרצוף. שהסת״א עושה הראש מפה עד הגלגלתא והסת״ב שעל הטבור עושה תוך וסוף: שמטבור או מחזה ולמעלה נקרא תוך, ומחזה ולמטה נק' סוף. וע״כ הכרח הוא בפרצוף שיהיה בו אלו ג' השלישים רת״ס, כאמור.
ומלבד זה יש התחלקות השלישים בבחי' הסוף דכל פרצוף, דהיינו בחלק שמטבור ולמטה לבד. ותחילת שורשם נתגלה בנה״י דפרצוף הגלגלתא דא״ק מכח התלבשותם ברת״ס דפרצוף ס״ג, כנ״ל באות ט׳ ד״ה והנה ע״ש. גם צריך לזכור שמשורש הזה נמצאים האצבעות וכפות והרגלין עד הירכין, בבחי' שליש אחד התחתון מג״ש דרגל, כמ״ש לעיל באות ט׳ ע״ש.
ומלבד זה יש עוד התחלקות השלישים יותר בפרטיות, כי שליש התחתון דרגל מתחלק ג״כ לג״ש רת״ס, ותחילת שורשם נתגלה בש״ת דרגלין דא״ק בזמן שנתלבשו בפרצוף ב"ן דא״ק שהם ע״ס דנקודים, ואז נחלקו על פי רת״ס דב"ן הזה: שהרגלין מירכין ולמטה נתלבש בראש דב"ן, והכפות בתוך דב"ן עד טבורו, והאצבעות בסוף דב"ן מטבורו ולמטה, שה״ס ג' עלמין דבי״ע. כנ״ל אות י׳.
ונוסף על כל אלו יש עוד מין התחלקות ג' שלישים. ששורשם מתחיל מאצבעות דא״ק הנ״ל שנתלבשו בבי״ע דפרודא, שג' עלמין הללו המה ג״כ ג' בחי' רת״ס: שראשי אצבעות המה בחי' בריאה, ותוכי אצבעות המה בחי' יצירה, וסופי אצבעות המה בחי' עשיה. כנ״ל אות י״א.
והנך מוצא ד' ערכים של מיני התחלקות השלישים שנתגלו ובאו בזה אחר זה בא״ק עצמו, שיש ביניהם הבחנות מיוחדות, כמ״ש בע״ה כל אחד על מקומו. וכבר ידעת שכל הכחות שבעליון בהכרח שימצאו בתחתון. ועם זה מובן שתיכף בפרצופי אצילות שבאו אחר געסמ״ב דא״ק, מחויבים להמצא בהם כל ד' הערכים דהתחלקות השלישים האמורים, אמנם נוסף בהם ענין פילוג ה' אצבעות בסופי הידים ורגלים, כנ״ל באות כ״ח ד״ה אמנם. גם צריך לזכור שאותם ג' ערכים של מיני התחלקות השלישים הנאמרים ברגלים דהיינו: רת״ס דכלל הרגלים מקוליות עד צפרני האצבעות, ורת״ס דשליש תחתון לבדו, דהיינו מלמטה מירכין עד הצפרנים, ורת״ס שבאצבעות עצמם. כל אלו הערכים נבחנים ג״כ בידים, שהמה נפעלו עם הרגלים בשוה ממש בזמן מצב הב'. כנ״ל באות ל״א ד״ה ועתה.
ועם זה תשכיל טעם התכסות השלישים עליונים דידים בתוך הגוף דהיינו הכתפין, ואינם ניכרים עם הידים, שהוא בדומה לשלישים עליונים של הרגלים שנק' עצמי הקוליות שנתכסו ג״כ בגוף ואינם ניכרים עם הרגלים, כי טעם אחד לשניהם כמ״ש לעיל באות כ״ח ד״ה ועדיין עש״ה. ותדע, שמזה נצמח בפרצופי אצילות מין התחלקות רת״ס חדש, דהיינו מלבד הכתפין והקוליות שנתכסו עם הגוף, ושם נחשב ע״כ הידין והכפות לב' חלקים, והזרועות לחלק השלישי. ועד״ז נחשבו הרגלין והכפות לב' חלקים, והירכין לפרק השלישי, ועצמי הקוליות והכתפין אינם שם בחשבון.
והנה נתבאר מין התחלקות רת״ס חמישי, שהתחלתו מפרצופי מ״ה החדש. וזכור השרשים האלו היטב כי תכונת כל דבר אינו נודע אלא משרשו. כלומר מתחילת התגלותו בעולמות, כי ההתחלה פועלת תמיד את תכונתו בכל הנמשכים ממנו, כמ״ש כ"ז כל דבר במקומו בע״ה.