תוכן

ל) אמנם צריך לזכור מ״ש הרב לעיל ענף כ״ד באופן עמידת הכלים דחג״ת האלו אחר שבירתם, שאז נתהפכו עליונים למטה ותחתונים למעלה הן בחי' האחורים שנשארו באצילות והן בחי' הכלים שנתפשטו בבי״ע. שכלי דת״ת שהיה בזמן או״א עי׳ בבחי׳ נה״י וסוף, נתעלה עתה להיות בחי׳ עליון וראש, עש״ה. וכמ״ש בפמ״א דף ת״נ ד״ה ואח״כ מלתא בטעמיה עש״ה. והנה נמצא בזה שנשתלשלו הידים כלפי מטה, באופן שב׳ פרקי הכתפין העומדים בת״ת עד מקום החזה נעשו לבחי׳ ראש דידים, וב' הזרועות נעשו לבחי׳ תוך דידים, וחלקי היד עם הכפות והאצבעות נעשו לבחי׳ סוף וסיום דידים.
ובזה תבין הפרש הגדול שיש בכלים דחג״ת מזמן שימושם בבחי׳ או״א עילאין, לזמן שימושם ע״י התלבשותם בישסו״ת אחר ביטול או״א עילאין. כי בזמן או״א היו הידים זקופות כלפי עילא, והיו חלקי היד עם הכפות והאצבעות בבחי׳ חב״ד והזרועות בבחי׳ חג״ת והכתפין בבחי׳ נהי״מ וסיום. אמנם בזמן ישסו״ת אחר שנתרוקנו מאור דאו״א עי׳, נשתלשלו וירדו כלפי מטה. והיו הכתפין בבחי׳ חב״ד והזרועות בבחי׳ חג״ת וחלקי היד עם הכפות והאצבעות בבחי׳ נהי״מ וסיום, דהיינו עליונים למטה ותחתונים למעלה. וכמ״ש הרב בענף כ״ד, שענין התלבשות הזה שקרה בישסו״ת נעשה לקביעות ע״ש.
ותדע שב׳ המצבים האלו של הידים נוהגים בעולם התיקון. שלפעמים מתגלה בחי׳ או״א עילאין בפרצוף, ואז נבחנים הידים של הפרצוף שהן נשואות כלפי מעלה, שאז יהיו הכפות ואצבעות הידים בבחי׳ חב״ד וג״ר, שזסו״ה שאו ידיכם קודש וברכו את ה׳, גם ז״ס נטילת ידים לברכה, וזהו אינו בקביעות אלא בסוד תוספות. ולפעמים נמצאים או״א עילאין מתלבשים בבחי׳ ישסו״ת, דהיינו ע״ד מצב הב׳ הנ״ל. ואז נבחנים הידים ירודות כלפי מטה, שהכתפין נעשו לחב״ד והכפות והאצבעות לנהי״מ וסיומא. והוא משום שנעלם בחי׳ או״א עי׳ מן הפרצוף ומצב זה נבחן לקביעות כנ״ל וכמ״ש במקומו באר היטב. וזכור זה מאד, כי מסרתי לך כאן מפתחות נאמנים למוחין דאו״א וישסו״ת.