תוכן

כח) והנה כבר נתבאר לעיל איך האברים החיצונים דכל פרצוף נמשכים מה״פ דא״ק ע״ש. ותדע, אשר כ״ז הוא לבד מהאצבעות דידין ורגלין. כי ה' אצבעות מקורם ממ״ה החדש, כלומר שסוד פילוג מדרגה אחת לה' מדרגות, הרי ענין הזה נתחדש עתה במ״ה החדש מכח עליית המ״ן למצח. ומתוך שמ״ה החדש יצא אחר ככלות ה׳ פרצופי געסמ״ב דא״ק, ע״כ נתרשמו ה' פלוגות אלו רק בסיומם של הידים ובסיומם של הרגלים לבד.
ותזכור אמנם שענין האצבעות בסוד התחלקותם לד' פרקים באורך שהם הכפות ורת״ס דכל אצבע, הנה זה הושרש עוד בב״ן דא״ק. שכל ע״ס דב״ן הזה מלבישות על ב״ש תתאין דנה״י דא״ק הפנימי דהיינו על חלק הרגלין שלמטה מירכין שלו, וכיון שע״ס דב״ן מחולקות על ג״ר וז״ת, ע״כ נחלקו הרגלין האלו ג״כ לב' חלקים: שמירכין ולמטה עד הכפות והאצבעות מלובשות בג״ר דב״ן, והכפות והאצבעות מלובשות בז' תחתונות דב״ן שהיו מתפשטות עד לנקודה דעוה״ז, דהיינו בהמשך ד׳ עולמות אבי״ע. וע״כ נחלקו לד' חלקים: שחלק העליון הנק' כפות נתלבשו בעולם האצילות, וג' פרקים שבאצבעות נתלבשו בג' עלמין דבי״ע עד לעוה״ז, שז״ס נועץ צפרני אצבעותיו בקרקע. כמ״ש לעיל באות י״א עש״ה.
אמנם שם עדיין לא היה בהם ה' חלוקות שברוחב דהיינו ה' אצבעות, אלא שהיו בב' בחי' קצוות ימין ושמאל לבד. שכל בחי' היתה נחלקת לד' פרקים באורך, ומלובשות בד' עלמין אבי״ע, דהיינו מסיומא דגופא דס״ג דא״ק עד לעוה״ז כמ״ש שם. אבל עתה ביציאת מ״ה החדש שנעשה חידוש הזה דהתחלקות המדרגה הפרטית בה' פלוגות, ואז נחלקו הכפות והאצבעות לה' אברים מיוחדים המכונים אצבעות שבכל אחד ד' פרקים הן בימין והן בשמאל.
ועדיין צריך להבין למה הכפות נראים מחוץ כמו אבר אחד, ולא ניכר בהם היותם ה' אברים נבדלים זה מזה שעור אחד מכסה עליהם. משא״כ למטה מהכפות יוצאות האצבעות בחילוק ה' אברים בגלוי. והענין, כי כבר נתבאר שכל אלו ה״פ דמ״ה החדש שיצאו באצילות, הם בחי' ה' הספי' כחבזו"ן דראש אחד הנק' גלגלתא ועינים ואח״פ, אלא מכח עליית המ"ן לבינה דכתר דראש הזה יצאו זו"ן דאותו הכתר ונעשו לבחי' גוף, ועד״ז בחו״ב וזו"ן כנ״ל עש״ה. וכבר ידעת שבכל ראש אין בו כלים, רק בבחי' גוף, ולפיכך לא נתגלו בחי' ה' אצבעות שה״ס פילוג הכלים דמ״ה החדש רק מזו"ן דכתר ולמטה, שה״ס חו״פ דעתיק שיצא מראש וקבל לבחי' גוף, ומלובש בה״פ אצילות שמקומו מסיום גופא דס״ג דא״ק, שהוא מקום הכפות רגלין דא״ק הפנימי. משא״כ למעלה מכפות עד הירכין המלובש בג״ר דעתיק שה״ס ראש ומקומו בס״ג דא״ק מטבורו עד סיום דגופא, כנ״ל באות י״א ובאות ט׳ עש״ה. וכיון ששם בחי' ראש דמ״ה החדש ע״כ אין בחי' ה' אצבעות ניכר שם כלל, אלא רק הכלים ישינים דימין ושמאל דב"ן בלבדם, שה״ס הרגלין דימין ושמאל דא״ק הפנימי מירכין ולמטה עד הכפות. אבל הכפות עצמם שכבר המה מלובשים בזו"ן דעתיק, שהמה כבר יצאו לבר מג״ר דעתיק ונעשו לבחי' גופא דמ״ה החדש, לכן כבר ניכרים שמה ה' האצבעות, שה״ס ה׳ פלוגות כלים דמ״ה החדש עצמו.
אמנם עכ״ז מאחר שמצד שורשם הקודם נמצאים כל ה' פרצופי אצילות בבחי' ראש אחד כנ״ל, והנה מצד זה אינם ראויים עוד כלים דמ״ה החדש להתגלות כלל בכל עולם האצילות, ולפיכך מתכסים ה' האצבעות בעור אחד, שאין חילוק ה' הכלים ניכרים עכ״פ לעינים. משא״כ למטה מהכפות שה"ס למטה מקרקע אצילות, שהמה גוף גמור אפי' מצד שורש הקדום, ע״כ נגלו בהם פילוג ה' כלים דמ״ה לעינים, שז״ס ה' אצבעות המגולים, שבכל אחד ג' פרקים כנגד ג' עולמות בי״ע.
וזה דומה לב' עצמי הקוליות ימין ושמאל שמקורם מב"ן דא״ק, שה״ס אח״פ דראש דב״ן דא"ק. שמטעם יציאת אח״פ הללו לבחי' גופא כמ״ש שם, ע״כ כבר ניכרים בהם בחי' חידוש כלים דזוגות שנתחדשו בב"ן, שז״ס ב' עצמי הקוליות האלו, אמנם מתוך שמצד השורש הקדום גם אח״פ הללו שייכים לבחי' ראש, ואינם ראויים לגילוי כלים, ע״כ המה באים מכוסים בעור אחד, באופן שאין ימין ושמאל ניכרים לעינים. וזה הכלל, בכל מקום שמצד שורש הקדום אינם עדיין בבחי׳ גוף, אלא עתה נעשה בהם בחי׳ יציאה לגוף, הרי אז מחויב החידוש כלים שבהם להתכסות בעור, שלא יהיו ניכרים לחוץ. שזהו טעם הכיסוי דעצמי הקוליות להיותם בחי׳ אח״פ דראש דב״ן הכולל. וזה טעם הכיסוי דה׳ אצבעות במקום הכפות להיותם בחי׳ חו״פ דראש המ״ה החדש כאמור. וזה טעם הכיסוי דב׳ הכתפין בתוך הגוף כמ״ש לקמן.