חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת
החיפוש לפי כותרת תמיד מדויק ולא מורפולוגי

אות כג

תוכן

כג) וצריכים אמנם להבין היטב תוכן הענין של זווג פנימי וחיצוני שנק׳ זכר ונקבה הנ״ל גבי א״ק ללידת ז״ת דנקודים, להיותם השורש לדכר ונוק׳ דכלהו פרצופי אבי״ע, ולא יצויר ע״כ שום מובן בחכמה זולת בהבנתם. ומתחילה תדע כלל אחד הנוהג בכלים דדו״נ הן בכללם והן בפרטיות. אשר כלים דנוק׳ המה גבוהים תמיד בבחי׳ אחת מכלים דדכורא ונמשך זה ממקורם במ״ה וב"ן דא״ק, דכבר נתבאר שבפרצוף הפנימי דנקודים יצאו שם ב' מדרגות הראשונות הנקראים גלגלתא וע״ב, ובשניהם היה רוח נפש, שבחצי עליון דגלגלתא הנמשך מחזה לטבור דא״ק היה אור דרוח, ובחצי תחתון דגלגלתא שה״ס אח״פ שיצאו לחוץ הנמשך מטבור עד סיום הגוף היה אור דנפש, ושם נשלם מדרגת גלגלתא. אמנם פרצוף הפנימי שתמיד נמשך התחתון ומלביש על אח״פ דעליון נאצל מסוד נוק' עינים בגלגלתא שה״ס הטבור, ויוצאת מדרגה שניה דהיינו מדרגת ע״ב, שחציו העליון מתחיל מנוק' עינים דגלגלתא דהיינו פי הטבור ונמשך עד סיום הגוף דע"ב ושם אור הרוח דע"ב, וחציו התחתון דע״ב שהם אח״פ שלו נמשכים מסיום הגוף ולמטה למקום שלישים אמצעים דנה"י ושם מלובש אור הנפש דע"ב. ותדע שאח״פ דע"ב אלו הנמשכים לבר מגופא, נקרא בשם יסוד דא"ק.
אמנם בפרצוף החיצוני שה״ס ע״ס דנקודים גופייהו, לא יצא בהם אלא מדרגה אחת דגלגלתא באור דרוח נפש, אשר בחציה העליונה דהיינו מנוקבי עינים ולמעלה הנמשך מחזה עד הטבור מלובש אור הרוח, ובחציה התחתונה דהיינו אח״פ שיצאו לבר מרישא הנמשך מטבור עד סיום הגוף מלובש שם אור הנפש. ומתוך שפרצוף חיצוני אינו יכול להתעלות למעלה מפה דראש ולהלביש על אח"פ דעליון כמו הפנימי כנ״ל, ולפיכך אין מדרגת הע״ב שבו יכול לצאת בחיצון, כי מקומו למטה מפה דגלגלתא שהוא למטה מסיום הגוף דא״ק, אשר כבר כלה שם אפי׳ אור הנפש דגלגלתא ע״ש.
והנך מוצא אשר במ״ה דא״ק יצאו שם ב׳ מדרגות גלגלתא וע״ב אפילו בקטנות שבו. גם יש לו עכ"פ רת״ס, כי מחזה וטבור ששם כתר וחכמה דגלגלתא דהיינו מעינים ולמעלה ה״ס ראש, ומטבור עד סיום הגוף ששם בינה וזו״נ דגלגלתא דהיינו אח"פ שעליהם מלביש כתר וחכמה דע״ב ה״ס תוך, וחצי ע״ב התחתון דהיינו אח״פ דע״ב שיצאו לבר מגופא ה"ס סוף וה״ס היסוד. ונמצא אשר חציה העליונה דע"ב דהיינו מנוקבי עינים ולמעלה שהם כתר וחכמה דע״ב הרי המה בחי' ראש, להיותם מלבישים על אח״פ דגלגלתא, משא״כ חציה התחתונה שנק׳ יסוד שה״ס בינה וזו״נ, הרי המה למטה מכללות הראש דפרצוף ב"ן. וכבר ידעת שמשום יציאה זו דחציה התחתונה לחוץ מהמדרגה נפגם גם חציה העליונה, כי אפי׳ בכתר וחכמה דע״ב אין שם אלא אור הרוח דע״ב וחסר ג״ר, ועד״ז גם בגלגלתא. באופן שכל המעלה שיש לחציו העליונה דע״ב על חציה התחתונה הוא בסבת המקום לבד, כי חציה העליונה נמצא בהיכל הגלגלתא דהיינו עכ״פ באח״פ דגלגלתא, משא״כ חציה התחתונה דע״ב כבר נמצאת מחוץ לכל עה״ס דגלגלתא, ואין בה מאור הראש כלום.
ועד״ז תבין גם בפנימי וחיצוני הנק׳ ע״ב וס״ג דא״ק המזדווגים בפה דא״ק, שבראש דע״ב שהוא פנימי נמצאים בו ב׳ מדרגות גלגלתא וע״ב, אלא חציה התחתונה דמדרגת ע״ב דפנימי יצאה לבר מראש שה״ס הגרון, שערכו ממש כמו היסוד היוצא לבר מסיום הגוף, ואין ביניהם הפרש, אלא שהגרון יוצא לבר מראש דע״ב של הפרצוף והיסוד יוצא לבר מראש דמ״ה של הפרצוף, שמקומו בכללות הפרצוף מנקודה דחזה עד סיום הגוף, ונמצא היסוד לבר מסיום הגוף דכלל הפרצוף, וזכור היטב. אמנם פרצוף החיצון שנק׳ ס״ג, אין לו שם ג״כ אלא מדרגה א׳, דהיינו מדרגת גלגלתא שלו באור דרוח נפש, שהרוח מנוק׳ עינים ולמעלה והנפש באח״פ דגלגלתא, ומפה ולמטה דהיינו הגרון הוא בלי אור לגמרי, שהרי אפי׳ אור הנפש מסתיים כולו בפה.כנ״ל ממש בפו״ח דגופא.