תוכן

יד) ותבין אמנם אשר ענין חזרת המסך למקומו לנוק׳ עינים דב״ן, לא היה אלא בסדר המדרגה של הזדככות המסך, כי כל הכחות שבעליון בהכרח שפועלים בתחתון, וכיון שדרכה של בחי״ד להזדכך בסוד עסמ״ב כנ״ל אצל א״ק, גם כאן בב״ן נתעלמה ג״כ בדרך הזה, שמתחילה נזדככה לבחי״ג ואז יצא ראש הב' שנק' ע״ב או או״א עי', והגוף שלו מכונה בשם חג״ת דנקודים, דהיינו עד הטבור להיותו נפסק תמיד על הטבור של הפרצוף, ואח״כ כשנשברו החג״ת נזדכך המסך לבחי״ב ואז יצא ראש הג' דפרצוף ב״ן שנק' ס״ג או ישסו״ת, וגופו נק' נה״י דנקודים משום שמלביש תמיד על נהי״מ דפרצוף הפנימי להיותו מתפשט עד לנקודת הסיום של הפרצוף, כנ״ל באות ב׳ ע״ש. ואח״כ נזדכך לבחי״א ואז חזר המסך במקומו הראשון בנוק' עינים כמטרם הזווג דגדלות מיסוד א״ק. כמ״ש כ״ז בדברי הרב לעיל בענף כ״ב ובפמ״א שם.
אמנם עוד שינוי גדול יש כאן בהזדככות המסך דמ״ן במשונה מהזדככות המסך האמור בפרצופי א״ק, והוא משום דכאן יש מסך כפול מב' בחי' מבחי״ב ומבחי״ד. וכללא נקוט אשר מעת שנשתתפו זב״ז מאז ואילך לא פסק החיבור מהם לעולם, וכמו שכייל לן הרב במרשב״י בראשית, דלית נקודה שלא תהא כלולה בחברתה, וכל השינוים שתמצא בענין השתלשלות הפרצופין והשתנות המדרגות אין זה אלא ענין פנימיות וחיצוניות, כלומר שלפעמים בחי״ד מגולה לחוץ ולפעמים נגנזת בפנים, ונמצא שבעת שיצא זווג דגדלות דב״ן עד קומת כתר נתבאר שהיתה אז בחי"ד בגלוי. ותבין אשר אח״כ שנזדככה לבחי״ג לא נסתלקה משם בחי״ד לגמרי אלא שנכנסה לפנים בסוד אחוריהם ביתה, כנ״ל באות ה׳ ובחי״ג היתה מגולה כלפי חוץ. ואח״כ כשנזדככה לבחי״ב נבחן אשר גם בחי״ג נגנזת לפנים ובחי' ב' היתה מגולה לחוץ. ואח״כ כשנזדככה לבחי״א נבחן אשר גם בחי״ב נגנזה בפנים ובחי״א היתה מגולה לחוץ, אשר אז כבר חזרה למקומה לחכמה ששם מקום בחי״א דהיינו בנוק' עינים, ונמצא שנסתלקה כל בחי' של הקו האמצעי שהיה נמשך מקודם עד הפה בכח הארת יסוד א״ק, ונשאר הראש כמקודם רק בב' קוין ימין ושמאל בלבד המכונים חו״ב אב״א דבוקים זב״ז. כלומר שאחוריהם ביתה, שפירושו בחי' המסך דבחי״ג שהוא אחור דחכמה ובחי' מסך דבחי״ב שהוא אחור דבינה, כל זה היה טמיר וגניז בפנימיות המסך. והפנים של המסך דהיינו בחי״א היא שנשארת מגולה כלפי חוץ באותם החו״ב דהיינו בב' הקוין ימין ושמאל שנשארו בראש הב"ן. באופן שנבחן שכל קו האמצעי המכונה נה״י דכתר, שה״ס ה״ת שהיתה בנוק' עינים ונמשכה מלמעלה למטה עד בחי״ד במקום פה דראש, כל זה חזר ונמשך בחזרה לנוק׳ עינים. אמנם בשינוי גדול, כי מטרם יציאת הגדלות בסוד קו האמצעי היתה בחי״ד בגלוי ובחי״ב בפנימיות כנ״ל עש״ה. משא״כ עתה אחר השבירה וההזדככות אע״פ ששבה למקומה, מ״מ כבר היתה בחי״ד בסתר ובחי״א בגלוי בסו״ה אחוריהם ביתה, ופניהם מגולה כלפי חוץ. וז״ס שלא נשאר בס״ג דא״ק מכח הב"ן שיצא ממנו רק בחי' ב' עצמות הקוליות, שה״ס ב' הקוין ימין ושמאל דראש הב"ן הנק' חו״ב. ומקום קו האמצעי שהי' נמשך מקודם זה, נשאר חלל פנוי וריק הימנו.