תוכן

ג) ומתחילה נבאר את פרצוף ב"ן הכולל. והנה מתחיל מפה דראש הס״ג שהוא במקום החזה וראשו מלביש לשלישים עליונים דנה״י שהם פרקי עצמות הקוליות, שהם מסתיימים שוה בשוה עם סיומא דת״ת דהיינו סיומא דגופא. וחג״ת דב"ן הכולל היו מלבישים לפרקין אמצעים דנה״י דהיינו לפרקי הירכים. ונה״י דב"ן הכולל היו מלבישים לפרקין תתאין, דהיינו הרגלין ביחד עם כפות רגלין, כי בזמן יציאת פרצוף ב"ן הזה עדיין לא הושרש פרק מיוחד לכפות רגלין, אלא שעדיין היו מחוברים יחד עם הרגלין לפרק אחד. והטעם, כי פרצוף זה עדיין איננו בבחי' התיקון לגמרי, כמ״ש בענה״ק דע״כ נשברו אלו הז״ת כנודע, ולא נשאר מהם זולתי הראש והג״ר שהיו מלבישים לפרקים עליונים דנה״י דא״ק, שהם בחי' פרקי עצמות הקוליות עד סיומא דת״ת כנ״ל.
והנה נתבאר אשר כל בחי' ב"ן הכולל שהיו מלבישים לירכין ולרגלין דא״ק, כל זה נסתלק ונשבר ולא נשאר ממנו אלא זה החלק העליון שהוא מלביש מחזה עד סיומא דגופא, דהיינו עד סיום הת״ת ולא יותר. אמנם תדע שגם חלק הזה לא נשאר כולו רק בחי' הפנים שלו בלבד, אמנם בחי' האחורים שהיו שם גם הם נסתלקו ונתבטלו.
וצריך להבין מאד ענין הפנים והאחורים הכלולים בראש הזה, אשר הרב אומר דהפנים נשאר והאחורים נפלו ונתבטלו. וכבר נתבאר זה בפמ״א בענף כ״ב וכ״ד ונזכיר קיצור הדברים בשיעור הנחוץ לענין, ובדרך אגב יתבאר היטב ענין ב' יציאות דע״ס דנקודים: מתחילה בקטנות ואח״כ בגדלות. וענין אב״א וענין תיקון קוין וענין אחורי נה״י דכתר שנפגמו וענין אחורי נה״י אלו דכתר. והוא כל הנרצה לעניננו כאן להבינו היטב כי עמוק הוא.
וענין עליית מ"ן לאור עיניים שה״ס החכמה דאתתקנא בנוקבא, כבר נתבאר בהרחבה בפמ״ס בענף ט״ו וט״ז, שמתוך זה לא הגיע לפרצוף ההוא היוצא ע״י הזווג לנוק' עינים אלא ע״ס בקומת זו״נ, כי האו״י והאו״ח העולה מחכמה לכתר אינו ממשיך רק קומת זו"ן שה״ס ב' אורות של רוח ונפש לבד, אשר אור הרוח התלבש בכלי דכתר וה״ס הזכר ואור הנפש התלבש בכלי דחכמה וה״ס הנקבה. ושאר הכלים: בינה ז״א ונוק׳ היו ריקנים בלי אור, והוא מפני שבזמן שאין בפרצוף אלא ב' אורות, נמצאים תמיד שמתיישבים בכלים העליונים, כמ״ש שם וכמ״ש בפמ״ס בסוף ענף ט׳ עש״ה. ומשום זה היתה היציאה הראשונה דע״ס דנקודים רק בבחי' קטנות, דהייינו רק בקומת זו״ן כאמור.
ונודע שאור הרוח מכונה בשם אור חג״ת ואור הנפש מכונה בשם אור נהי״מ, כמ״ש היטב בענה״ק בטעמו ונימוקו. ונמצא שבכלי דכתר שה״ס הזכר יש בו אור דחג״ת ובכלי דחכמה שה״ס הנוק' יש בה אור דנה״י. ונתבאר שם שסוד כלי דכתר הוא רק בחי' הראש דכל פרצוף. וגם נתבאר שם שבפרצוף נקודים הזה שהוא ב"ן הכולל, יצאו ג' ראשים שנק' כח״ב או ג״ר דנקודים, והוא מטעם התחלקות כל ראש לשתי מדרגות, על מסך המכונה נוקבי עינים, וע״כ יצאו ע״ס דראש הא' מנוק' עינים ולמעלה, וה״ס נקודה א' דג״ר דנקודים שמקומה בטבור הכולל דא״ק, ויצאו ע״ס דראש הא' מטבור ולמעלה עד החזה דא״ק ששם מתחיל הב"ן המלביש על פה דראש הס״ג כמ״ש לעיל באות ב'. אמנם אח״פ דראש ההוא נעשו לבחי' חג״ת לבר מראש הא', וע״כ נתפשט כאן בחי' חכמה שה״ס ע״ב לבחי' ראש הב' והלביש לאח״פ דראש הא', וגם ראש החכמה מתחלק לפי עצמו ג״כ על ב' מדרגות: שמעינים ולמעלה נק' חכמה ואח״פ נק' בינה. ואלה הם ג' הראשים הכלולים בראש הכולל דפרצוף ב״ן ששורשם אמנם הם ג' כלים: כתר חכמה בינה, כמ״ש שם והמה מכונים ג״ר דנקודים.