https://search.orhasulam.org/
- כתבי בעל הסולם / עץ חיים פנים מאירות ומסבירות / ענף מו / פמ"ס לה-מו
אות ב
תוכן
ב) וצריך להבין מאד מה שמכנה הרב את ע״ס דנקודים בשם בת ונקבה כי כל שורשי החכמה תלויים על העיקר הזה. והנה לכאורה אין כאן שום הפרש מיתר הפרצופין, כי גם הוא יצא בג״ר וז״ת כדרך כל הפרצופין, ואדרבה כל ענין שבירתן דז״ת היה מפני שעדיין לא נתקנה בחי׳ נקבה עד עולם התיקון כנודע.
והנה ענין זכר ונקבה נתבאר בפמ״ס בענף א׳ משורשם בד' הבחי' חו״ב תו״מ דע״ס דאו״י, אשר ג׳ בחי׳ ראשונות חו״ב וז״א הם בחי׳ שורש הדכר דכלהו עלמין, ובחי׳ אחרונה שה״ס המלכות דאור ישר היא בחי׳ שורש הנוק׳ דכולהו עלמין, ע״ש. אמנם שם רמזנו רק לענין שורש לבד, כי אפילו בחי' עשרה כלים לע״ס אין כלל בא״ק, ומכ״ש בע״ס דאו״י שאין שם בחי' הבחן זכר ונקבה, ותחילת מציאות ב' פרצופין בסוד דכר ונוקבא מתחיל מזו״נ דאצילות. אמנם תחילת שורש לתיקון אלו הפרצופין בהבחן זכר ונקבה מתחיל ממ״ה הכולל ומב"ן הכולל המלבישים מטבור ולמטה דא״ק, אשר בחינת נוק׳ הושרשה בב"ן הכולל המלביש מחזה ולמטה דא״ק שה״ס ע״ס דנקודים. ובחי' דכר הושרש במ״ה החדש המלביש מטבור ולמטה דא״ק שה״ס ה״פ דעולם האצילות.
וכבר נתבאר בענפים הקודמים אשר עיקר השורש לעולמות אבי״ע מתחיל רק מפרצוף ס״ג דא״ק להיות הנה״י שלו ירדו לנה״י הפנימיים דא״ק ונתחברו עם המלכות דא״ק בסוד מ"ן, כמ״ש בענף ט׳ וט״ו בפמ״ס ע״ש. גם ידעת שפרצוף ס״ג דא״ק מתחיל מפה של ראש דע״ב דא״ק ונמשך ראשו עד חזה הכולל דא״ק, וחג״ת עד הטבור הכולל, ונה״י מטבור עד סיום א״ק כנ״ל באות א׳. ונמצא אשר ב״ן הכולל מתחיל מפה דראש הס״ג דהיינו מחזה הכולל דא״ק ונמשך ראשו מחזה עד סיום הת״ת דא״ק, ומסיום ת״ת דא״ק ולמטה נמשכו ז״ת דב״ן הכולל.
ותוכן הדבר, כי מכח עליית מ"ן לנוק' עינים ויציאת הפרצופין דרך שם, נעשה שינוי בענין הלבשת פרצוף תחתון לעליון, כי בפרצופין הקודמין דא״ק היה כל תחתון מלביש כל ז״ת דעליון מפה של ראש ולמטה, כנ״ל אמנם כאן מתוך שהראש נחלק על ב' מדרגות מסיבת המ״ן שעלה לזווג במקום נוק׳ עינים, שמשום זה יצאו ע״ס דראש מנוק' עינים ולמעלה ובחי' חג״ת מנקבי עינים עד הפה דהיינו במקום אח״פ, נמצא שלא נשאר מפה דראש ולמטה אלא התפשטות ע״ס דנה״י, ומאחר שפרצוף התחתון מלביש רק מפה ולמטה נמצא שאינו מלביש רק לנה״י דעליון, ולא כל הז״ת שהם חג״ת נה״י במקודם.
וכאן הושרש ענין התחלקות נה״י לג' שלישין המפורסם בספרי הרב. כי מתוך שכל פרצוף בהכרח שמתחלק על רת״ס בסוד הסת״א הסת״ב וע״ס דנה״י והוא מלביש רק על נה״י דעליון כנ״ל באות א׳. א״כ גם נה״י דעליון מתחלקים לשלשה שלישין בערך שמתלבשים ברת״ס דתחתון, ששלישים העליונים דנה״י דעליון מתלבשים בראש דתחתון, ושלישים אמצעיים דנה״י דעליון מתלבשים בחג״ת דתחתון המכונה תוך. ושלישים תחתונים דנה"י דעליון מתלבשים בנה״י דתחתון המכונה סוף.
אמנם אנו מוצאים בנה״י דפרצופי התחתונים שבעוה״ז הגשמיים שיש בהם ארבעה פרקים דהיינו: עצמות הקוליות ואח״כ הירכין ואח״כ הרגלין ואח״כ כפות רגלים. וכללא הוא, שבהבחן צורות הכלים אין שום הפרש מהענפים היותר תחתונים לשורשם שבעולמות העליונים, אלא כל ההפרש הוא רק בחומר של הכלים, אשר הכלים דעוה״ז הם מחומר גשמי והכלים דעולמות העליונים הם מחומר רוחני. וזולת זה אין הפרש כלל, דאם לא כן איך היה אפשר לחכמי האמת למסור השגותיהם מדור אל דור ע״פ ההוראות על הענפים הגשמיים. וא״כ קשה טובא, איך מחלק הרב בכל מקום את נה״י על ג' שלישין ואנו מוצאים בהם ד' פרקין כנ״ל.
אמנם כן משרשי החכמה נרמזים כאן, כי כבר נתבאר שב' פרצופין מלבישים על נה״י דא״ק, דהיינו ב"ן הכולל ואח״כ מ״ה הכולל שהוא עולם התיקון. ומ״ה הכולל מלביש מפה ולמטה דב"ן הכולל, כנ״ל באות ב׳ וע״כ יש כאן ב' פנים של הלבשת נה״י דעליון.