והחיות אשר הנה מרובעות וגו' - כללות המרכבה1 שהיא2; ד' חיות - חסד גבורה נצח הוד. כסא - ת"ת. רקיע - דעת. דמות כמראה אדם עליו מלמעלה - חו"ב, וכתר על גביהם. והנה החיות הן מקבלות מן הכסא, כי הוא הגוף3, ומקבל מן היסוד אשר בו - יסוד ז"א בת"ת נוק', ויסוד אימא בת"ת דז"א. ויש פנים ויש כנפים, בפנים הם מקבלים מן הכסא, ובכנפים הן מכסים את האור שהם לוקחים, וכל קבלה הוא ברעש, כי הוא סוד התנועה החזקה הנעשית בכל החלקים, וז"ש; גועשות בסוככם פירוש בהביטם, מלשון "ואסכתי", ובהביטם פב"פ עם הכסא הם רועשים.
ויש: הרקיע שהוא מן היסוד שהוא דעת, והכסא שהוא ת"ת. והרקיע -קרח, והכסא - שביב. והוא סוד גדול, כי הדעת יורד4 ומתפשט, שהוא היסוד המוציא ההשפעה, והכסא עולה ומתלהב, כי כל עליה בגבורה, והיא אש, וה"ס: "כרסייה שביבין דנור". ולכן נראה הרקיע למטה והכסא למעלה5, כי הרקיע יורד והכסא עולה. והכסא קרח, בסוד אור ישר, והכסא אש, בסוד אור חוזר.
וצריך שתדע, שכל המאורות מתגברים בגבורה, שהיא קו המדה המגבילם, ומכח זה יוצאת הזיעה שנעשה נהר דינור לטהר הנשמות. וצריך שלכלם יהיה חלק בו, כי לכלם יש חלק בנשמות. ועל כן בכח הגבורה המתחזקת בהם נולדת הזיעה הזאת. אבל אין שם ליאות, שהוא הכובד של הס"א, אלא הכל דין קדוש. והתפשטותם בהנהגה, הוא בסוד רצוא ושוב.
והסדר כך: הכסא ניעור ורועש לפי הצריך, ואז לפי הרעש הזה גם הם רועשים ורצים, אבל שבים מיד, בסוד אור ישר ואור חוזר. וגם אינם עומדות במראה אחד, אלא משתנות לפי שעה, וה"ס: "כמראה הבזק" שאינם נראות אלא לפי שעה, ולא נראות עוד - מפני מראה אחר. אמנם אין השינוי אלא בהם, והכסא מתפשט בהם להנהיגם - ואינו משתנה. והנה למעלה יש תמיד סוד: "הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו" ,פירוש - כי אע"פ שהתחתונים הם מרכבה לעליונים, תמיד העליון כולל התחתון.
כף רגל וגו', הנה רגלי החיות הוא, מה שמתפשט לצורך התחתונים. ועלייתם בסוד שם י"ה, שבו ט"ו6. והוא עצמו סוד ת"ק בהכאת יפ"י -מאה, הפ"י או יפ"ה - ת"ק. וז"ס ישר"ה, שכן הוא כף הרגל7, והוא כולל המעלות של ת"ק, שהם ט"ו כנזכר.
וצריך שתדע, כי ההשפעה באה מן הדעת, שהוא היסוד המתלבש בת"ת שהוא כסא - הכל בכלל אחד. ואחר כך מתפרשת לד' רוחות, בסוד החיות. והם ראשי מחלקות ההנהגה, בסוד י"ב שבטים, כמו שמבואר במ"א. אך העליה לע"ל8 עומדת בסודם9, והוא ענין השיר שלהם. ולפי שלהם מגעת הפעולה, אמר: לעת תרשנה וגו' קופצות מתחת לכסא, כי הפעולה שייכת להן. והנה בהתעוררן בסוד שיר זה, נמשך ממה שלמעלה מן הכסא, שהם כח"ב כנ"ל - כח גבורה המכסה אותן, כי כל ההנהגה למעלה בכח גבורה, להעמיד הכל בתחום.
והנה החיות הם משרתי הכסא, וכפי השפעתו כך הם סובלים, וכפי השפעתו כך הן פועלות, ועל כן נקרא שהן נשואות ממנו. וצריך שתדע כי כתוב: "ומתחת זרועות עולם" וה"ס גדול, דע כי החו"ג הם עיקר הכל, בסוד דו"ן, והם מתגלים תמיד ביסוד העליון שהוא בת"ת התחתון, וסוד זה: "ומעשה ידיו מגיד הרקיע"10. והנה חו"ג דעתיק הם מתגלים תמיד בת"ת דא"א, ומעמידים כל האצילות שהוא בח"ג נ"ה דא"א: וכן הוא בכל פרטיות. ועל כן אמר: סבולות וגו'.
עתירת זו כתעל. הענין הוא, כי הכנפים הוא החיצוניות המסתיר, והוא המשפיע לתחתונים. אך בעלות תפלות ישראל, הם מתקנות הפנימיות, ולכן; תרפינה כנפיהם11. והנה החיות האלה כבר שמעת שהם השרש לנשמות, וראשי ההנהגה, ולכן הפגם מגיע להם, ואז הם מתחזקות בכסא שהוא המקור. ואם השטן בא לקטרג, ימשיך מן הכסא ענן לכלותם12, והם ניצולים מן הקטרוג. וקול השופר כשעולה, הוא הולך ממש ואוחז בכסא להחזיקו ולתקנו. והנה הכסא הוא וא"ו בסוד ת"ת. והאל"ף סודו יעקב, ושני ווי"ן הם שרש הי"ב שבטים, שהם מתפרשים אחר כך בדרועין וירכין. והשופר מעורר הדיקנא ומעביר הפגמים, ומגיע התיקון אל הכסא. והנה אולם הכסא הוא באמת כסא הדין. וכשהקב"ה ירצה, יסתלק ממנו אל הרחמים, וזה בהביטו אל יעקב שהוא בסוד א' שבת"ת. והשבטים עצמם הם נשרשים שם בסוד הב' ווי"ן הנזכרים, והם; יושבי נטעים. והנה ישראל הם מצוקים שהושמו עליהם ההדום וכסא, שהם ת"ת ומלכות. בסוד: "השמים כסאי והארץ הדום רגלי".
והנה זה הכסא כשמתעורר, מתעוררים אליו כל העולמות התחתונים שהם בי"ע, וסודם: אופן חיה וכרוב. אמנם בתחלה מתעורר התעוררות מן הגלגל שבעשיה אל הכסא. וסוד הענין: כי מתפשטות נוק' עד עשיה, וזהו קשר העולמות ושייכותם. ועל כן בהתעורר הקשר הזה, מתעוררים גם כן מלמטה למעלה: אופן חיה וכסא13.
1 במחזור מוסיף: בכל מקום שהיא.
2 ראה תיקונים חדשים תי' נד, עמ' צד.
3 כנ"ל שכסא הוא תפארת - גוף.
4 כדרך המים, וכנ"ל: הרקיע - קרח. וכן לענין הכסא שעולה ומתלהב - כדרך האש.
5 אע"פ שהדעת הוא למעלה מן היסוד.
6שבו ט"ו שיר המעלות. כ"ה במחזור.
7 כמ"ש שם בפיוט: כף רגל חמש מאות כו'. ר"ל: רגלי החיות היה לצורך התפשטות אל התחתונים, ובו גופא נרמז ענין עלייתם של התחתונים על ידי שם י"ה. שהוא מספר ת"ק.
8 צ"ל: העליה לקבל. כ"ה במחזור.
9 של החיות. ר"ל: הם קופצות. בגלל שלהם ניתן פעולת העליה. ע"י השיר.
10 מעשי ידיו - חו"ג, מגיד הרקיע - ת"ת.
11ר"ל: בהתגלות תיקון הפנימיות, אין צורך בהיכר החיצוניות שנעשה ע"י כנפי החיות.
12 במחזור: לכסותם במקום: לכלותם.
13 במחזור: וכרוב במקום: וכסא.