תוכן

שלו) ועם זה נעלה לנו תירוץ למה שנמצא בתקונין שנשבע השי"ת שלא יכנס בירושלים של מעלה עד שיכנס בירושלים של מטה ובכמה מקומות נזכר שם, דאתתרכת אימא עלאה, וכיוצא בדברים אלו. והענין הוא, כי להנחיל עטרות לבנים לייחדם לשיתייחדו, חסר בעו"ה בזמן הגלות, וזמ"ש אימא עלאה, כי בערך שהיא אימא, להנחיל לבניה, אתתרכת, כי אינה מזדווגת להנחיל עטרות אל הבנים לייחדם. וזהו ענין קרבן עולה ויורד, כי אינה מתחברת יו"ד בה"א, עד שתתחבר וא"ו בה"א. כי ענין יו"ד בה"א, מורה שהזווג לצורך הבנים. כי יו"ד מילואו ו"ד, שהם ד"ו פרצופים. וה"א צורתם גם כן ד"ו. ונמצינו למדים, שהזווג חכמה ובינה, לא יחסר תמיד, אלא שבזמן הגלות אינו זווג שלם, כי אינו צורך הבנים, ואינו כל כך משובח, כדי שיגיע ממנו עטרות אל הבנים, כדי שיוכלו להזדווג ולהתייחד. אבל יש זווג לצורך העליונים, להחיותם, וזה לא יפסק.