תוכן

של) שם בדף ר"ץ ע"א שורה ו', וז"ל, באגדתא דבי רב ייבא סבא, כללא דכולא, ז"א אקרי אתה. עתיקא קדישא דאתכסייא, אקרי הוא ושפיר כו'. יש מאמרים מורים, כי חכמה נקרא ז"א, כאשר כתבו קצת מקובלים. אבל הענין הוא זה, דע, כי ז"א, אינו רק ז"א, הנקרא ת"ת, וגם המלכות, לבדם. אבל חכמה ובינה, הם בחינת א"א. כי הנה מקומם הקדום, הוא בעתיקא קדישא, שהוא הכתר הנקרא א"א. אבל אחר אשר עלה ברצון הכתר, להאציל את ז"א, שהוא התפארת, רצה להשלים תיקונו, ולכן האציל ממנו עצמו תרין כתרין קדישין אלין, שהם: חכמה, ובינה. ואיתגליפו ברישיה דז"א, הנקרא תפארת, כדי להדריכו כאב את בן, ירצה, כנזכר סוף דף רפ"ט ע"ב. ובהיות שירדו ונתלבשו בז"א, לכן אזדעיר ונתמעט נהוריהו, ואיקרון אוף אינון ז"א כמוהו. וזמ"ש, והשתא קרינן באתר דשירותא כו', כלומר: עתה אשר נתלבשו בז"א, ואשתכח ביה בז"א שירותא, שהיא חכמה, הנקראת ראשית, השתא אקרי אתה לנוכח, וגם אקרי ז"א. אבל בהיותם למעלה בא"א במקומם, לא אקרי אתה ולא אקרי ז"א.