תוכן

רצג) ונתחיל לבאר בתחילה הטעם הנזכר, והוא, כי הנה ביארנו, בענין ואלה המלכים, כי בתחילת האצילות, לא היו העשר ספירות, אלא זו למטה מזו וזו מקבלת מזו. ולא היה פרצוף בשום אחת מהם, רק בסוד כללות, כי כל אחת היתה כלולה מכולן, אבל הכללות ההוא, היה מעורב ומעורבב בכל אחד מהם, והיה בלתי סדר ותיקון, ולכן מתו אותם השבעה מלכים, והיו כך, עד שאח"כ תיקן עתיקא קדישא את עצמו, ונעשית ספירת הכתר פרצוף אחד שלם אליו, שלם בעשר ספירות, בסוד א"א, ואח"כ נתקנו אבא ואימא, וז"א ונוקביה, ע"ד הנזכר.