תוכן

רסד) והנה הארבעה פרשיות שבתפלה של יד, שהם התפלין שברישא דרחל נוקבא דז"א, הם הם ממש, כדמיון ארבע פרשיות תפלה של ראש דיעקב, שהם: חכמה ובינה מצד מוחין דאבא, וחכמה ובינה מצד מוחין דאימא שבז"א. וזמ"ש באדרת האזינו דף רצ"ו ע"א, שורה א', וז"ל, ונהירו דתרי מוחי גליפין בה, ואתדבקת בסטרוי דדכורא כו'. והענין הוא, כי אעפ"י שיש בה ארבעה מוחין, הנה כללותם אינם רק תרין מוחין, הנקראים חכמה ובינה בלבד, אעפ"י שהם כפולים. כי אם היו נמנין כל אחד בפני עצמו, היה ראוי למנות בז"א שמנה מוחין, ארבעה מצד אבא, וארבעה מצד אימא, ויהיו שמונה פרשיות בתפלה שלו. אבל מן הדעת אין בה, כי נשים דעתן קלה כנ"ל, שאין בה רק עיטרא דגבורה לבד. אבל העיטרא דחסד, היא כנגד פרשת שמע אין בה. ונמצא, כי חכמה ובינה דמצד אימא, השלימו מקומם דחסד וגבורה שבדעת כנ"ל.