תוכן

רטז) וזה ענינם: דע, כי אור המקיף הזה, של הבחינה הששית, דומה אל האור המקיף דבחינה הרביעית, כי אותו אור המקיף, הוא מקיף מכנגד נה"י דאימא, אשר המוחין דזעיר אפין מלובשים בתוכם בפנים, והנה הוא למעלה מעל רישא דז"א, ומקיף כל ראשו וגלגלתו, וכל המוחין פנימיים אשר בתוכו. אבל אור המקיף הזה דבחינה ששית, הוא יוצא מן הארת המוחין הפנימיים דבגו רישא עצמה דז"א, ואם מן המוחין יצא, והוא גרוע מהם, איך יקיף אותם בבחינת אור מקיף, אשר הוא גדול מן האור הפנימי. ולכן איננו מקיף, כי אם בחינת פנים דז"א בלבד, ויצא מן המצח בין העינים, ומשם עומד ומקיף את הפנים, אשר תחת העינים, והם בחינת תפילין ממש. וזמ"ש באדרת האזינו דף רצ"ב ע"ב, ונהיר אנפוי, ואסהיד באו"א גווני דאנפוי כו'. וזהו סוד, והיו לטוטפות בין עיניך, ואעפ"י שבאדרא הזו נראה, שאינו מדבר אלא בבחינת הדעת, זה יתבאר לקמן, כי עיקר יציאת אור המקיף, הוא במצחא, מכנגד הדעת, כי שם מקום הבקיעה, לצאת האור מבפנים, על ידי הכאת קוצא דשערי דאריך מן האחור, כמו שיתבאר.