תוכן

קלג) ובזה גם כן יובן, בחינת החלב מה ענינו. ומהיכן נמשך. וגם איך על ידו נזון הולד בהיותו יונק משם. והענין הוא כמ"ש לעיל, כי תרין פרקין קדמאין דנצח והוד דא"א, נשארו שם למעלה תמיד, במקום החזה דאבא ואימא. נצח באבא, והוד באימא. ומכח זה נמשך חלב אל התינוק, והוא, כי הנה נשמת ז"א, הם נה"י דאריך אפין כנ"ל, וכיון שאלו השני פרקים, הם היותר עליונים, נמצא כי ממבחר נשמתו הוא ניזון. והענין הוא, במה שנודע אצלנו, כי נצח והוד הם בחינת דינין בכל מקום שהם, כמו שביארנו לעיל, בסוד עמר נקי, שערות דרישא דא"א, הנמשך מנצח והוד דעת"י ובהיותם למטה הם דינין, ולכן הם דם. ובהתעלותם למעלה, הם מתמתקין, ומתהפכים ללובן החלב, ואז יונק הולד מהחלב ההוא, ומתגדל. וכנודע גם כן באדם התחתון, כי הדם עולה ומתהפך לחלב.