תוכן

קכג) ונבאר ענין הגרון דז"א מהיכן נעשה, ויובן זה כמ"ש לעיל, וגם יתבאר לקמן, בסוד זמן היניקה, בענין הדדים של הבינה היאך נעשו. ושם ביארנו, כי תרין פרקין קדמאין דנצח והוד דא"א, נתעלו למעלה במקום חג"ת דאו"א, ושם נשארו תמיד לעול ועד, מקודם שנתהוו ונעשו איברי ז"א ופרצופו בסוד העיבור ושם נשארו אח"כ תמיד לעולם. אבל היסוד דא"א, נשאר למטה לצורך זווג של עיבור ז"א כנ"ל. ונודע, כי מקום היסוד, הוא למעלה באמצע בין תרין פרקין עלאין דנצח והוד, שבו, וא"כ נמצא כי כשנתעלו תרין פרקין עלאין דנו"ה, ונשאר היסוד למטה, נשאר מקום חלל באמצע, ואז מכח אותה ההארה שנשארה שם, מבחינת היסוד שהיה שם בתחילה, באמצע שני פרקין עלאין דנו"ה, משם נתהווה הגרון דז"א, ומשם התחיל מציאותו.