תוכן

קכ) הבחינה השלישית, היא בחינת תשעה. והענין הוא, כי נודע הוא, כי התינוק, אף גם בהיותו במעי אמו בסוד עיבור, יש לו בחינת מוחין גם כן. אלא שמה שלא הכנסנום בחשבון באלו השתי הבחינות הנז' הוא, מפני שהמוחין של זמן העיבור, הם כלא היו, לפי שאינם ראוין להוליד. אבל אם נרצה להכניס בחשבון ומספר, יהיה החשבון תשעה, באופן זה: כי כשנמנה ארבעה פרקים דנצח והוד דאריך, אשר נעשו מהם שש קצוות דז"א, ונעשית גם נוקביה כנזכר, הרי הם שבעה, שש קצוותיו, והמלכות שביעית. ונמנה גם חצי תפארת ויסוד דאריך, שנעשו חכמה ובינה אל ז"א, כי הדעת אין בו, והרי הם תשעה ספירות. ואם נחבר כל אלו הבחינות, הם ח"י, כנגד חי העולמים.