תוכן

קיח) והנה ענין זה, נרמז במ"ש בפרשת אמור, בר"מ דף צ"ט ע"ב, שורה כ"ג, ענין השופר דאפיק קול, כליל מאשא ורוחא ומיא, שהענין הוא, בחינת הזווג הנזכר בנה"י דא"א, ששם נתהוו שלשה דז"א בלבד, בסוד ו' זעירא, בסוד אש ומים ורוח, וכמו שביארתי בענין חטא קין והבל בקרבנותיהם, שהקריבו צמר ופשתים וע"ש. וראה ודע, איך נתחלק ז"א לתשעה ספירות: כי מן חצי הת"ת התחתון דאריך אפין, נעשית חכמה דז"א. ומן היסוד דא"א, נעשה בינה דז"א. אבל מוח הדעת, אין לו בהיותו בסוד העיבור. ושני פרקין עלאין דנצח והוד דא"א, נשארו למעלה, בסוד דדים דאימא, כמו שנבאר בענין היניקה וע"ש. נשארו שני פרקין אמצעיים, ושנים תחתונים. והנה מן האחד האמצעי הימני דנצח, נעשה חסד ונצח דז"א. ומן השני האמצעי דהוד, נעשה גבורה והוד דז"א. ומן האחד התחתון דנצח, נעשו תפארת ויסוד דז"א. ומן האחד התחתון דהוד, נעשית נוקבא דז"א. וזמ"ש באדרת נשא דף ק"ל ע"ב, דכד יפוק דא, נפקין עימיה תלתא רוחין, דכלילן בגו תלתא אחרנין. וזמין קב"ה לאפקא חד רוחא, דכליל מכולהו כו'. והענין הוא, כי אלו תלת רוחין דכלילן גו תלת, הם סוד שלשה פרקים הנזכרים. שני אמצעיים דנצח והוד, ופרק אחד תחתון דנצח דאריך, אשר מהם נתהוו ו' קצוות ז"א כנזכר. ורוחא רביעאה, הוא פרק התחתון דהוד דאריך, שמשם יצתה המלכות נוקבא דז"א, כלולא מכל תלת רוחין הנזכר. וזו תתגלה לעתיד, ביומי מלכא משיחא, כי אז תהיה המלכות נתקנת ושלימה, וממנה הוא מלך המשיח. ולכן כאשר יתעורר מלך המשיח ויבא, שהוא בהתעורר זה הרוחא רביעאה, ואז ישיגו כל הבריות חכמה שלמה, כי אז תהיה אור הלבנה כאור החמה כו'.