תוכן

קד) ועתה נבאר, ענין נתינת המוחין, ותוספת נה"י דאו"א, איך היה, על ידי זווג דא"א. ותחילה צריך שתדע, כי שני מיני זווגים יש בא"א, וכן בכל השאר. זווג אחד הוא עליון מאד, הנקרא בחינת נשיקין, רוחא ברוחא, מפומא לפומא. והשני, הוא בבחינת היסודות של הזכר והנקבה, אבל עדין צריך לדעת, כי הרי א"א הוא אחד, ואין שני לו, זכר בלתי נקבה, כי הנקבה לא ניכרה בהפרש מן הדכורא, אלא מאבא ואימא ואילך. אך הענין ביארנוהו בדרוש אחר, כי גם בא"א יש זכר ונקבה, והוא, כי כל צד הימין דא"א, הוא בחי' דכורא. וכל צד שמאלו, הוא בחינת נוקבא. אבל מאו"א ואילך, נפרדו הזכר מן הנקבה, ואין כאן מקום ביאור דבר זה. ונמצא, כי בין בזווג העליון דבגו פומא, הוא כלול זכר ונקבה, צד ימין שבו בצד שמאל שבו. וגם הזווג התחתון שביסוד שבו, כלול מזכר ונקבה, צד ימין בצד שמאל.