תוכן

צג) והנה מן החסד והגבורה דאריך, נעשו שני מוחין לאבא, ושנים לאימא, באופן זה: כי נודע, כי בכל זרוע יש תלת פרקין, וכנזכר בפרשת ויחי דף רמ"א ע"א. בסוד חסד חסדים, גבורה גבורות. וסדר מעלתם, הוא הפך מן הנראה, והוא, כי פרק היד והאצבעות, הוא הפרק היותר מעולה ועליון. והוא נקרא הפרק הראשון. והזרוע עצמו, הוא הפרק האמצעי. והפרק המחובר עם הכתפות, הוא הפרק התחתון מכולם. ויש בזה שלשה סיבות: האחת היא, לפי שפרק המחובר לכתף, פונה אל האחור, בצד ראשי הכתיפות. אבל הפרקים האחרים, הם פונים לצד פנים. ועליהם נאמר וכל אחוריהם ביתה, יותר מן ראשי הכתיפות, שאעפ"י שהם ביתה קצת, אבל אינו כמו אלו. והשנית היא, לפי שהידים יש כח באדם להגביהם ולהעלותם עד המוח, מש"כ בפרק הסמוך ומחובר בכתף, שאינו זז ממקומו כלל, וכמו שנתבאר אצלנו, בסדר פרצוף לאה, איך נעשית על ידי ברכת כהנים, בנשיאות כפים. וגם זהו סוד ענין נשיאות כפים, בעת נטילת ידים, כי החסד והגבורה של בחינת שני פרקי הידים ימין ושמאל, נעשים מוחין, והבן זה. והשלישית היא, לפי ששני הפרקים של שתי הזרועות, המחוברים בגוף, הנה הם מחוברים ממש שם בגוף, ומהם נעשים תרין עטרין בדעת של ז"א, אשר ראשו נאחז בגופא דא"א, כמו שנבאר בע"ה. ונמצא כי מן החסד דא"א, אשר נחלק לתלת פרקין, נעשה חכמה דאבא, מפרק היד דחסד דאריך. ומפרק הזרוע דחסד דא"א, נעשה בינה דאבא ומן הזרוע השמאלי, גבורה דאריך, מפרק היד, נעשה חכמה דאימא. ומפרק הזרוע, נעשה בינה דאמא. ונשארו תרין פרקין תתאין, שהם שני הפרקים המחוברים בשתי הכתפות דאריך, ומאלו נעשו תרין עטרין דדעת דז"א, כמו שנבאר בע"ה.