תוכן

לב) ועתה צריך לבאר, מ"ש באדרא זו דף רפ"ח ע"ב, וז"ל, ובגין כך ע"ק אקרי אין, דביה תליא אין, כל הנהו שערי, וכל אינון נימין, ממוחא סתימאה תליין כו'. והענין הוא, כמ"ש לעיל, כי עיקר שם עתיקא קדישא, הוא באין סוף, המתעלם תוך תלת רישין. אלא שגם התלת רישין, כל אחד מהם יקרא ע"ק, ע"ש האי"ן סוף המתעלם בתוכן. ונמצא כפי זה, כי עיקר שם ע"ק, הוא ברישא עלאה דלא אתידע, הנק' עת"י, נקרא אי"ן, על שם האי רישא תנינא דא"א, הנקרא אוירא, ונקרא אי"ן, כנזכר. והרי נתבאר עד עתה, כי תלת רישין הם: חד הוא עת"י, ותרין תתאין, הוו כתר וחכמה דא"א. אבל גם אלו התרין רישין תתאין, כתר וחכמה דא"א, נחלקין, ונעשין תלת רישין, שהם: גלגלתא, ואוירא, ומוחא. כמו שביארנו עד עתה.