תוכן

יד) ואמנם אם תדקדק, תמצא, שאומר דא לעילא מן דא, ודא לגו מן דא. ולא אמר, דא לעילא מן דא, ודא לעילא מן דא. והטעם הוא, כפי מה שאמרנו, כי רישא עלאה, איננה דומה לתרין הרישין תתאין דמינה. לפי שבתוכה מתעלם הא"ס. אמנם אינה דומה להם, לפי שהשתי רישין תתאין, הם מבחינת כלי אחד, ובתוכו בחינת האור העצמי הפנימי, ולכן אלו השנים נתלבשו דא לגו מן דא, ונעשית זו בתוך זו ממש. אבל רישא עלאה, לרוב רוחניותה אינה נתפסת להתעלם תוך רישא תנינא ממש, על דרך השניה שנתעלמה תוך השלישית, אמנם נשארה למעלה ממנה, ולא נתלבשה בתוכה לרוב מעלתה. וזמ"ש, דא לגו מן דא, ודא לעילא מן דא, וסדר הזה הוא ממטה למעלה.