תוכן

קה) פזר ע"ה גימ' רפ"ח, להורות שלא יש כח להעלות מן הרפ"ח ניצוצין שנפלו, אלא מי שעושה עצמו עני לפניו יתברך, וזהו שאמר נתן לאביונים, למי שהוא עני, נותן כח להעלותו. וזו בתנאי שיהא בו מדת הצדקה. שאם אין בו מדה זו, גם הוא לא יעשה עמו צדקה, אף שיהיה בו כל מצות אחרות, כיון שעבירה מכבה מצוה, אבל אין עבירה מכבה צדקה, כמו שאינה מכבה תורה. כי אם נותן צדקה, תרד נשמתו להעלות מן הרפ"ח. אבל אם לא יהיה בו צדקה, אף שיהיה בו כל מצות אחרות, אפשר שלא די, שלא יעלה מן הרפ"ח, אלא יתאחזו בו, וישאר אף הוא שם. אבל למי שיש בו מדה זו, צדקתו עומדת לעד, ולכן קרנו תרום בכבוד, כי לא לבד תעלה ותרום למעלה, אלא אף תעלה עמה מן הרפ"ח, והיינו בכבוד.