תוכן

ג' כסלו תש"ח ת"א
משל על שבירת הכלים: כדוגמת דפוס, שהיה ספר מסודר באותיות, ואח"כ פיזרן, ובא אחר ורוצה לסדר, וא"א לידע מה שהמחבר רצה לכתוב. אלא כשיתדבק בהמחבר, אזי הוא יודע מחשבות המחבר, כדוגמת היד והרגל המחוברים להגוף, שאין הוא צריך להגיד להם שום דבר. כמו"כ כאן שדווקא ע"י דביקות יכולין לידע מה שהמחבר רוצה ולא ע"י דעת. אלא להיפך, לידע עם השכל החיצוני מה שהמחבר רוצה א"א להבין, אלא תמיד מבינים בהופכיות. אלא ע"י הדביקות אם האדם הלך את הליכותיו ע"י דביקות, אזי הוא רואה את שכל התורה, היינו דווקא אחרי ההליכה.