תוכן

ע. ועתה, צא ודמה לך, אם נקבץ כל שיעורי התענוג שמשיג האדם במשך שבעים שנותיו לצד אחד, ונקבץ את כל הצער והיסורים שסובל במשך שבעים שנותיו לצד השני, בב' מערכות, לעיני אותו האדם בטרם שנולד, הרי כל בעל שכל יוכל להשבע ששום בן אדם לא היה מסכים מדעתו להולד. כי אין לך אדם בעולמנו היום, שאין היסורין עולים פי שבעים ושבעה על התענוג שלו שבמשך ימי חייו. ואם כן הוא הדבר, איזו קבלה לעצמו משיג האדם בעולמו. ועשה לך חשבון מתמטי פשוט, נניח שיש להאדם בימי חייו עשרים אחוזים תענוג ושמונים אחוזים יסורין, וקח ונכה את העשרים אחוזים של תענוג מהשמונים של יסורין, ישאר בידך ששים אחוזים יסורים בלי שום תמורה. ואמור מעתה, את (אולי צ"ל אם) הקבלה עצמית אפשרית להאדם למעשה.
אמנם אין הששים אחוזים יסורין הללו שנשארו בלי תמורה נחשבים לדפיצט (-גירעון), אלא רק לאותו האדם עצמו. אמנם, אם תעשה חשבון עולמי כללי, הנה סוף סוף האדם יוצר יותר ממה שמקבל לקיומו ולהנאתו.