חיפוש מתקדם

חיפוש חופשי

עת שחוק

עת שחוק
אותו הגוף שנצטער עמי באותו העולם, ולא היה לו הנאה וכסוף בו מפני יראת קונו. דהיינו עצם לוז שאינה נהנה ממאכל ומשתה בעוה"ז ... אותו הגוף ממש תקח לצחק עמו, בשמחה הזו של הצדיקים, לצחק עמו בשמחת הקב"ה, לצחק עמו, משום שעתה, בזמן תחיית המתים, עת שחוק בעולם. וזהו שכתוב, אז ימלא שחוק פינו.