תוכן

שופטים תשמ"ג

א) עשרתם ערבתם הדליקו את הנר. [שבת לד ע"א] שני ס"ת הי' לו להמלך באחד יוצא ונכנס ובהשני מניח בבית גנזיו.
ידוע את שני ההפכים שישנם בעבודת ה'. א' שאדם צריך להיות בשמחה על כל מצב שבו הוא נמצא, אפילו שיהי' במצב הנמוך ביותר. וצריך לתת שבח והודאה לה' שנתן לו להיות בין יושבי בית המדרש, כמשחז"ל הולך ואינו עושה שכר הליכה בידו. זה נקרא עשרתם מלשון עשירות, שהוא צריך בערב שבת להיות כמו עשיר שלא חסר לו שום דבר.
ואח"כ הוא צריך לעבור לצד הב', היינו שיראה מה שיש לו, כמה יראת שמים יש לו, וכמה רוממות ה' יש לו, וכמה מעשים טובים ותורה והבנה בהתורה. ואז הוא רואה שהוא בעל חסרון. וזה נקרא בחינת ערב, כמ"ש ויהי ערב ויהי בוקר. וזה נקרא ערבתם.
ואחר שיש לו ב' אלו, אז הדליקו הנר של שבת. אז בא קו האמצעי שהוא אור של שבת.
ועד"ז יש לפרש ענין ב' ס"ת שהי' למלך. אחד שהי' יוצא ונכנס עמו, שפירושו שזה הי' לשימוש, היינו בהמצבים שבו הי' נמצא. ואחד הי' צריך להאמין שיש תורה ממדרגה יותר גבוהה, שהיא עדיין נגנזת מלפניו, אלא אח"כ יזכה להשיגה. שפירושו שבכל מדרגה שהוא נמצא, שבה הוא יוצא ונכנס, יש תמיד תורה שעדיין נגנזת מלפניו, והוא צריך להשיגה. ועי"ז הוא הולך ממדרגה למדרגה. ומלך נק' שהוא יכול למלוך על גופו.