עלה עשן באפו
כי האש מוכרחת להאחז באיזה דבר, כי בלי אחיזה באיזה דבר אי אפשר לה להגלות. וכשנאחזת ושורפת באיזה דבר, אז עולה עשן, נמצאים כאן ג׳ דברים, הדבר שהאש נאחזת בו, שה״ס גחלים, ואש הנדלק בגחלים. והעשן העולה מהם. הרי שאין אש בלי עשן הכולל את הגחלים המעלים העשן, ואין עשן בלי אש הנאחזת בגחלים ... ונמצא שהעשן כולל את כולם. כי אין עשן אלא ע״י אש הנאחזת בגחלים. וכשהכתוב אומר, עלה עשן באפו, הרי הוא כולל כל ג׳ מיני דינים אלו, אשר סומקא ה״ס אש, ואוכמא ה״ס עשן, שהאש כלול בו. ופנימיות האוכמא, שה״ס המלכות דמדת הדין ה״ס גחלים, שבו נאחזת האש דסומקא ונעשה עשן, שה״ס אוכמא