וסדר תפלת ערבית עולים זו"ן בגבורה של הנקבה, והיינו1 שנוק' נכללת באותה הספירה, כי היא השולטת, וז"א גם הוא משפיל עצמו ונכלל שם, כי מדת לילה שולטת.
וסדר התפלת ערבית: ד' היכלות דאימא, כנ"ל בתפלת ערבית די"ט. ואומרים קריאת שמע כסדר יוצר דשחרית דחול ממש, אלא שממשיכים המוחין כפי בחינת העליה. ואומרים תפלה בלחש אבל לא לפי הכונה פרטית של תפלת ערבית, אלא לפי כונת תפלת שחרית, והיא הכנה2 אליה להתחלת תיקון הנסירה. וסדרה אפרש לקמן בס"ד.
ואחר תפלת ערבית אומרים מזמור: "לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה" וכו' וההויו"ת מנוקדות יְהֶוָ"ה או יְהֶוְ"ה, והוא מסוגל לפרנסה; זה אומרים קודם קדיש בתרא דערבית, או בביתו בבוקר קודם קריאת הגבר.
ואחר הסעודה יקרא ד' פרקים של מסכת ר"ה על שלחנו קודם ברכת המזון, וס"ז כנגד ד' בחינות של נוק', היינו: מקום התגלותה והתקשרה: לפעמים בבריאה, או תחת היסוד, או בת"ת, או בדעת.
1 כוונתו בזה לבאר: איך יתכן שנוק' עולה לגבורה דנוק'. ועל זה אומר: "כי היא שולטת".
2 זה פשרה בין הדיעות החלוקות בענין זה. ראה ג"כ באגרות (אוצרות רמח"ל עמ' שז).