תפלת ערבית היא בלילה, והוא זמן שליטת הנוק', שהיא מדת לילה, והזכר מסכים אליה. ואז יש רשות לכל החיות רעות לשוטט בעולם, וזה עד חצות לילה1, כי אחר כך בא המיתוק מצד אימא המכינה לז"א, שזוהי פעולת החצות לילה האחרונה כידוע. ועל כן בתחלת הלילה נקראת ליל, ואחר חצות היא היא לילה בסוד המיתוק. ובלילה עושים זיווגים להכנת היום הבא, והם זיווג יעקב ולאה למעלה מן החזה, וזיווג יעקב ולאה למטה גם כן2. והראשון הוא בתפלת ערבית, והשני הוא בחצות לילה; וזיווג כיוצא בו נעשה בקדרותא דצפרא.
ונבאר בתחלה הראשון. והוא, כי יעקב מקום יציאתו הוא למטה בחזה דז"א, ששם גילוי יסוד אבא מיסוד אימא כידוע, שמהארה זאת מתקבצים האחוריים דאבא הנשארים שם מזמן השבירה, ונעשים פרצוף, והוא יעקב. בתפלת ערבית שצריך להזדווג עם לאה, שהיא למעלה מן החזה - יסוד אבא מעלהו שם. וזה, כי בתפלת ערבית לא יש אלא ו"ק דמוחין כמו בתפלת מנחה, והג"ר אינם באות. ואם כן, הפרקים אמצעיים, ששם יש העטרה דאימא, ששם גילוי יסוד אבא ממנה, תחת היותה בת"ת - היא בדעת, כי אלו הפרקים אמצעיים הם בכלי חב"ד. וגם בתפלת המנחה הוא כך, אלא שאין צריך שיעקב יעלה, על כן אינו עולה. אבל בתפלת ערבית - זה היסוד אבא המגולה פועל כמו למטה, ומעלה שם יעקב להזדווג עם לאה. ומתפללים תפלה, לסדר הזיווג הזה בתיקוניו.
ומתחילים והוא רחום וכו' ויש בו י"ג תיבות, ומכוונים להאיר הי"ג תיקוני דיקנא, להכניע הד' בחינות דקליפה המוזכרות בזה הפסוק, שהם :עון, משחית, אף, חמה, שלא יקטרגו.
ואומרים ברכו להכין בסוד היסוד, כנ"ל בתפלת שחרית. ומסדרים הברכות של ק"ש, והם בבריאה כמו בתפלת שחרית3. והם ד' היכלות לבד, היינו: לבנת הספיר, אהבה,רצון, ק"ק, כי האחרים אין לעוררם, כי הם מצד הדין.
אשר בדברו הוא בהיכל לבנת הספיר דנוק'. אהבת עולם בהיכל אהבה שלה. ואחר כך אומרים שמע, וסדרו:
שמע - שם ע', להוריד כח מז"ת אל נוק', שתוכל להעלות בסוד מ"ן. ועוד: שד"י הוי"ה - שם, ה"פ יד דב"ן - ע'; ג' ווין וב"ן - ע' .
ישראל - שיר אל, להוריד כח מחו"ג דאבא אל ז"א כנ"ל. ועוד: שר אלי - ש' - אלקים דיודין, ר - רבוע שלו, אלי - ריבוע אלקים במילואו -מ"א אותיות כמנין אל"י. ותכוין להביא פנימיים דאבא דקטנות בז"א.
ה' אלקינו ה' כנ"ל4.
אחד למסור נפש על קידוש השם כנ"ל. ובכח זה יזדווגו או"א, להביא מקיף דאבא דקטנות, וו"ק פנימית דגדלות דאימא. והמשכת הטיפה מחיצוניות דא"א, והיא ע"ב, ונעשית עסמ"ב, ונמשכים לז"א כסדר הנ"ל.
כשכמל"ו כנ"ל.
אמת ואמונה היכל רצון דנוק'. השכיבנו היכל ק"ק שלה. וחותמים :שומר את עמו ישראל, כי כיון שהוא זמן שליטת הקליפות צריך שמירה. ואומרים קדיש וסודו להעלות בריאה לאצילות.
ומתפללים תפלת י"ח, ואומרים אדני שפתי תפתח וסודו: היכל ק"ק דנוק' שעולה אל האצילות. ואומרים ברכת אבות, וכוונתה5 שוה לשל מנחה, אלא שצריך לבנות יעקב עם לאה למעלה מן החזה6, וסדרה הוא כך:
ברוך כריעת הגוף, ו' לגבי ה', לעורר יסוד אימא לתיקון לאה.
אתה כריעת הראש, י' לגבי ה', לעורר אותו לתיקון רחל.
יקוק זקיפת הגוף והראש, ה' לגבי ו', ה' לגבי י'. לאה מדה בדעת; רחל מדה בת"ת.
אלקינו ואלקי או"א מזדווגים על ידי המזלא להביא מוחין בז"א.
אבותינו ו"ק דאימא וג"ת דאבא.
אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב - חג"ת שנעשו חב"ד.
האל בנין לאה.
הגדול הגבור והנורא - ג' אחרונות7 בחג"ת לתיקון לאה וחג"ת דז"א.
אל עליון כתר ליעקב ולאה8 מדעת; ולרחל מת"ת.
גומל חסדים טובים ג' אמצעיות דאבא באים בז"א. חו"ב ליעקב ולאה מפרקין עיל' דחו"ג; ולרחל מפרקין עיל' דנ"ה.
קונה הכל הארת ג"ר דאו"א. ודעת ליעקב ולאה מפרק א' דת"ת: ולרחל מפ"א דיסוד.
וזוכר חסדי אבות חג"ת ליעקב ולאה מחג"ת דחג"ת, ולרחל מחג"ת דנה"י.
ומביא גואל לבני בניהם - נה"י ליעקב ולאה מנה"י דחג"ת; ולרחל מנה"י דנה"י.
למען שמו עטרה ליעקב ולאה ורחל.
באהבה אימא מסתלקת בסוד הנסירה ונכנסת בלאה; וזהו :
מלך כתר, עוזר חב"ד, ומושיע חג"ת, ומגן נה"י.
ברוך כריעת הגוף, ו' לגבי ה', להחזיר פרקין תתאין לז"א.
אתה כריעת הראש, י' לגבי ה', להחזיר פרקין אמצעים.
יקוק זקיפת הגוף והראש, ה' לגבי ו', ה' לגבי י'. לאה פב"פ עם יעקב.
מגן אברהם בסוד החסד.
אתה גבור בגבורה. אתה קדוש בת"ת. והם חג"ת שנעשו חב"ד כנ"ל.
ברכות אמצעיות - להאיר מט' פרקין דחג"ת דז"א אל ט' ספירות לאה.
אתה חונן מפ"א דחסד ות"ת לחכמה ודעת דלאה.
השיבנו מפ"א דגבורה לבינה דלאה.
סלח לנו מפ"ב דחסד לחסד דלאה.
ראה נא בענינו מפ"ב דגבורה לגבורה דלאה.
רפאנו מפ"ב דת"ת לת"ת דלאה.
ברך עלינו מפ"ג דחסד לנצח דלאה.
תקע מפ"ג דגבורה להוד דלאה.
השיבה מפ"ג דת"ת ליסוד דלאה.
ולמלשינים כתר דלאה.
על הצדיקים יסוד דת"ת מכין לזיווג.
ולירושלים הוד דגבורה מכין.
את צמח נצח דחסד מכין.
שמע קולנו ת"ת דדעת.
ג' אחרונות להאיר מנה"י שנעשו חג"ת ללאה.
בשים שלום יאהלוההי"ם.
ואומרים עושה שלום, כנ"ל בתפלת שחרית. ואומרים עלינו לשבח וכו', וסדרו כנ"ל בתפלת שחרית.
1 ראה דרך ה', ח"ד, פ"ו, א.
2 כנראה כוונתו: שנוסף על למעלה מן החזה, יש גם כן למטה, היינו: בכל אורך ז"א. וכן הוא בהדיא בשעה"כ.דאם לא כן, הרי זה סותר למ"ש להלן בענין חצות, שהוא יעקב ולאה בכל אורך ז"א. וכן הוא בפחו"ד סי' צח (שערי רמח"ל עמ' רל"ב).
3 ראה עוד להלן עמ' קצד, כוונת קדיש וברכו דערבית.
4בק"ש דקרבנות. וכן בהמשך.
5 בשעה"כ (דף נ"ב ע"ג) כותב וז"ל; ונמצא כי יש שינוי בין ברכת אבות דשחרית ובין ברכת אבות דערבית, וצריך כוונה אחרת בברכת אבות דערבית שלא על דרך אותה דשחרית, ועדיין לא זכיתי לשומעה מפי מורי ז"ל.
6 גם במנחה מכוונים כן, וצ"ב כוונתו. ולכאורה ההבדל הוא: שבערבית רחל אינה עולה בכל אורך קומת ז"א ע"י שלוקחת מקום לאה, כמו במנחה.
7 דמוחין.
8 ראה לעיל במנחה מ"ש הערה על מלים אלו.