תוכן

יא) והנה אחר הצמצום הנ"ל, אשר אז נשאר מקום החלל, ואויר פנוי וריקני, באמצע אור הא"ס ממש כנ"ל, הנה כבר היה מקום, שיוכלו להיות שם, הנאצלים, והנבראים, ויצורים, והנעשים. ואז המשיך מן אור א"ס, קו א' ישר. מן האור העגול שלו, מלמעלה למטה, ומשתלשל ויורד תוך החלל ההוא. כזה:(ציור של עיגול שמחלקו העליון יורד קו עד אמצעיתו. מימין לקו כתוב:"חוט" ומשמאלו כתוב:"א"ס"). וראש העליון של הקו, נמשך מן הא"ס עצמו, ונוגע בו. אמנם סיום הקו הזה למטה בסופו, אינו נוגע באור א"ס. ודרך הקו הזה, נמשך ונתפשט אור א"ס למטה. ובמקום החלל ההוא, האציל וברא ויצר ועשה כל העולמות כולם. וקו זה, בעין צנור דק א', אשר בו מתפשט ונמשך, מימי אור העליון של א"ס, אל העולמות, אשר במקום האויר והחלל ההוא.