יט) ענין שהכל נעשה מבירור המ״ק בין העולמות העליונים והתחתונים הענין הוא כי האדון ב״ה חידש מין הארה לצורך התחתונים שהיא כלל הספירות וחידש בהארה זאת דרכים וחוקים מחודשים ממש שהם הם שרשי המציאיות המחודשים שבטבע, והוא כל הנזכר מן הצמצום והלאה, והנה מ״ק היו כוללים כל האורות העתידים להיות באבי״ע שהם אותם שלצורך הו׳ אלפי שנין, וכוללים בשרש כל הנפרדים הראוים לצאת מהם, אך האורות כוללים אותם בפועל ממש כי אלה ואלה הם אורות, אך הנפרדים כוללים אותם רק בכח, ואח״כ אלה ואלה יוצאים מהם, ואמנם שרש הענין הוא, כי ההארות החדשות של הספירות אינם אלא שרשי המציאיות שבנפרדים, ונמצא שהאדון ב״ה חידש ענין א׳ שהוא עצמו העושה ההארות בספירות והוא עצמו העושה הנבראים בנפרדים, וימצא שאותו הענין בכל חלקיו נכלל במ״ק, והוא היוצא בהשתלשלות הספירות ונעשה אורות והוא היוצא בנפרדים ועושה בריות והרי זה כמי שחשב במחשבתו לצייר ציור א', ואותו הציור הוא במחשבתו ואותו הציור בעצמו הוא היוצא ממחשבתו אל הפועל במקום שהוא מצויר כי הענין א׳, אך במחשבה עושה ציור מחשביי ועל הנייר עושה ציור ממש.