ובערב שבועות ילך לטבול לקבל קדושת הרגל. ואחר כך בלילה ילמוד הכ"ד ספרים, היינו: ג' פסוקים בראש כל פרשה, וג' בסוף, לבד מפרשיות פרטיות שקוראים יותר. וכן יקרא ו' פסוקים - ראש וסוף של כל ספר. ובסופם יכוין הכ"ד קישוטים, ויוצאים השמות שלהם מן הר"תוס"ת של התיבה הב' של הפסוק האחרון של הספר, והם מנוקדים בניקוד ֻ ָ וס"ז1 כי נוק' נקשרת בהוד, ואנו מכינים אותה בכ"ד קישוטים אלו, שתהיה שלימה בכתר שלה להזדווג ביום, לכן בא הניקוד של שלש נקודות וקמץ, אחד - לפי הנוק' המקבלת, ואחד - לפי התיקון שהוא כתר וניקודו קמץ, וניקוד ההוד הוא שלש נקודות כידוע. ושמות הכ"ד קישוטים כסדר, עיין לקמן במוסף ר"ה2.
והאר"י זלה"ה אוסר הזיווג בלילה ראשונה של שבועות, כי אינו נעשה אלא בבוקר. ובעלות השחר הולכים לטבול, כמו שאמרו בזהר. וזה, כי כיון שספרנו מ"ט ימי העומר להטהר ממ"ט שערי טומאה, עתה שיצאנו מהם צריך לטבול כדי להעביר הטומאה, וזה כמו אשה שסופרת ימי נדתה, ואחר שהשלימה טובלת. ועוד יש לכוין בטבילה: להמשיך אור א' בסוד מקוה אל השכינה, לטהר אותה מבחינת המ"ט שערי טומאה, שתהיה ראויה לזיווג. ואז ז"א עולה אל א"א בסוד המתן תורה, שנגלה כזקן מלא רחמים.
אבל עליה זו אינה מכלל עלית התפלות, כי אלו מכונים אותם כמו שאר יו"ט: אלא הוא דבר הולך לכללות השנה3, לתיקון המאור השולט בה, ונעשה לפי שעה. ואחר כך הולכים אל סדר הנהוג בכל הי"ט4. וקודם מוסף יכוין כל הכ"ד קישוטי כלה כמו הלילה.
1ביאור זה נמצא במחברת הקודש דף קיא.
2 ראה ג"כ כ"ד קישוטי כלה, באוצרות רמח"ל עמ' ר"צ.
3 ראה אגרות (אוצרות רמח"ל עמ' שט ד"ה: וכיון שאנו) מובא במבוא עמ' 21
4 בהקדמה זו יתורץ קושית היפה שעה אות כ' (שעה"כ כאן).