בסעודת ליל ב' דר"ה תש"ח.
אמר: ענין רימון זה הוא רמז למשרז"ל: "אפילו ריקנין שבך מלאין מצות כרמון" (ברכות נ"ז ע"א, עירובין י"ט). ואמר: רמון הוא מלשון רוממות, שה"ס למעלה מהדעת. ויהיה הפירוש: הריקנין שבך מלאים מצוות. ושיעור המלוי הוא, כפי שהוא יכול ללכת למעלה מהדעת, שזה נקרא רוממות. שענין ריקנות, אינה שורה אלא על מקום שאין שם ישות, (בסוד "תולה ארץ על בלימה"). נמצא כמה הוא השיעור של המלוי של המקום הריקן? התשובה היא, לפי מה שהוא רומם את עצמו למעלה מהדעת. זאת אומרת, שהריקנות צריכים למלאות עם רוממות, היינו עם בחינת למעלה מהדעת. ויבקש מה', שיתן לו את הכח הזה.
ויהיה הפירוש שכל הריקנות לא נבראה, היינו שלא בא לאדם שירגיש כך שהוא ריקן, אלא בכדי למלאות זה עם רוממות ה', היינו שיקח הכל למעלה מהדעת. וזהו מה שכתוב: "והאלקים עשה, שיראו מלפניו" [קהלת ג' י"ד], כלומר זה שבאות לאדם אלו המחשבות של ריקנות, הוא בכדי שהאדם יהא לו צורך, לקבל על עצמו אמונה למעלה מהדעת.
ולזה צריכים את עזרת ה', היינו שהאדם מוכרח אז לבקש מה', שיתן לו את הכח שיוכל להאמין למעלה מהדעת. נמצא שדווקא אז, האדם נצרך לבורא שיעזור לו. וזהו מטעם, היות שהשכל החיצוני נותן לו להבין את ההיפך. לכן אין עצה אחרת לאדם אז, אלא לבקש מה' שיעזור לו. ועל זה אמרו [קידושין ל' ע"ב]: "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אינו יכול לו". נמצא שרק אז הוא המצב שהאדם מבין, שאין מי שיעזור לו אלא הקדוש ברוך הוא. וזהו "אלקים עשה, בכדי שיראו מלפניו". דענין יראה הוא בחינת אמונה, שרק אז האדם נצרך לישועת ה'. [שיתן לו את כח האמונה].