תוכן

ענין "קשים גרים" (יבמות מ"ז ע"ב) שנחשב לדבר קשה, כמאמר חז"ל: קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף (פסחים קי"ח ע"א) ויש להבין: איך שייך לומר דבר קשה לגבי הקב"ה? והענין הוא משום ששם היו שני דברים הופכיים כאחד, כי מצד אחד היו ישראל, הלכו ביבשה, ובאותו זמן היו המצרים, טובעים בים. וע"ז קטרגו המלאכים ואמרו "אלו ואלו עובדי עבודה זרה" והפירוש הוא שענין הקטרוג היה אם מותר להמשיך את אור החכמה, למה אם המצרים מקבלים מבחי' חכמה הם טובעים במים, משא"כ באותה שעה בני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים? והתירוץ: הגם שהותר להם לקבל חכמה, אבל רק ו"ק דחכמה ולא מבחי' ג"ר. משא"כ המצרים, הם רצו להמשיך דוקא בחי' ג"ר, ובשביל זה הם טבעו.