ענין עבודת יוה"כ, דע כי ענין הקרבנות בכלל, הוא תיקון בשרש הנבראים, לפי העליות. כי ענין העליות שאנו עושים עתה בתפלות, היה נעשה מאליו1. והקרבן הוא תיקון יותר פרטי2, כי יותר פרטי שהוא ההתעוררות - יותר חזקה היא ההשפעה הנשפעת בכחה. והענין: כי כל הנבראים, עיקרם או נשמות או מלאכים3, ושניהם נכנסים בקרבן4, כי הבהמה הוא סוד המלאכים, והאדם הם הנשמות, ולפי האורות המאירים, כך עושים עבודה זו. ואז נמשך כה גדול לנבראים. ומתעוררים המאורות לפי חילוק הד' חיות, וכל שאר חילוקי המאורות העומדים לבחינת עלית
הנבראים - אל השרש לקבל. והפרט5 אין לו תכלית, כי יש המאורות המתרכבים בכמה הרכבות לפי ענינים אלה, להעלות לקבל ולהשפיע, וכמה תנועות מתנועעים בענינים אלה, והם מתנועעים בכח הקרבן.
והנה בכל יום שיש מוסף, הוא - שכיון שיש עליה, הנה יתחדשו תנועות אלה בבחינת העליה, וזהו ענין הקרבת מוסף6.
והנה המוסף הוא ז' כבשים, כי מוסף הוא בסוד היסוד המאיר בתוספת הארה, ומצדו הז"ת הם ז' כבשים "תמימים". ובאמת שזה נמשך מהתחברו עם העטרה, שאז הוא אות ז' .
ויש: פר איל ושעיר, בסוד חב"ד המתגלים בתוספת הארה, והשעיר הוא לחטאת, כי בהיותו בסוד דעת, שם צריך להרחיק הס"א.
אמנם ביוה"כ יש עוד ענין אחר פרטי,והוא גילוי הפנימיות דאימא, ואז הוא זמן טהרת המקדש, כי באמת גילוי כזה לא נמצא בכל ימות השנה. אך זה הגילוי איננו כי אם באימא לבדה7, וזהו8 ענין הקטרת הפנימי שבק"ק. וזה, כי מזבח החיצון הוא נוק' ומזבח הפנימי באימא, אך קודש הקדשים הוא הפנימיות של אימא, ושם הוא התיקון ביוה"כ. ובסוד תיקון זה נכנסים גם אבא וגם ז"א, אך הגילוי הוא באימא כנ"ל בסוד הקטרת הנעשה בקה"ק. והחיצוניות שלו9 הוא האיל דכהן גדול. ואבא 10 הוא סוד הפר. וז"א סוד השעיר. והוא השעיר הנעשה בפנים11 שנגרל עליו עם השעיר דעזאזל.
והוא סוד; "כי היו ידיו שעירות", והוא כי הטוב שבעשו נכלל ביעקב, והוא סוד: "אנכי עשו בכורך", והרע שביעקב ניתן לעשו, והוא סוד :ונשא עליו וגו'; וכל זה הענין מתעורר ביוה"כ.
והנה אלה הם ראשי התיקונים של בחינת טהרת המאורות מן הפגמים. והרכבות גדולות נעשות לפי ענין זה. ובסוד זה הם העשרה הויות עם נקודיהם, כמו שאכתוב, שהם המאורות האלה הנרכבים.
וסדר12 העבודות: בתחלה "פר" והוא סוד אבא, וסודו "ורב חסד"13. ובוידוי, ממשיך הפגם למטה, למערב, ששם אלהים אחרים14. ואחר כך "שעיר" שהוא הז"א. והנה מיד שנתעוררו אלה הב', א' מלמעלה וא' מלמטה15 לתקן אימא, אז אימא מתעוררת בסוד הקטרת הפנימי. ושם נעשה זיווג, בסוד שם י"ה, והוא עת רצון. ואחר כך נעשות הזאות, בסוד הזיווג. והכל בדם, בסוד הגבורה. והדם נזרק שמונה הזאות בין הבדים, בסוד: "בין שדי ילין", והם א' למעלה בסוד אימא, וז' למטה בסוד ז"ת.
והנה יש ההזאות של הפר והם מאבא, ושל שעיר שהם מז"א העולה16, והסוד: כי כמו שאימא ונוק' הם ביחד, כך הם אבא וז"א. והנה יש הפנימיות, והוא קה"ק והוא סוד הנשמה, וההיכל הוא סוד הגוף, ויש הצלם המחבר נשמה וגוף ביחד17 וסודו הפרוכת. ובתחלה נעשות ההזאות בקה"ק, וכן בפרוכת שהוא הצלם, ואחר כך מתערבים18 לצאת בחוץ19 והוא היכל. ושם ניתן ד' על ד' קרנותיו, בסוד תיקון עצמו20, וז' - להתפשט למטה.
וסוד שעי"ר הוא תק"ף בגי' ב' מנצפ"ך ועשר אותיות, ויש מיתוק ה' חסדים21 שלא יתגברו הדינים הרבה. ויש אילו22 בסוד הבינה, והוא אי"ל -מ"א דאהי"ה23 בסוד פשוט ומלא ומלא דמלא שלו. אבל הוא24 טפל, כי הקטרת שהוא הפנימיות המתגלה, הוא השולט.
וכל זה הסדר אנו מזכירים בסוד: "ונשלמה פרים שפתינו" לעורר במקצת אותם הפעולות, כיון שאין אנו יכולים לעשות אותם.
ועתה אודיעך סוד הבגדים דכהן גדול וכהן הדיוט. כי הכהן הדיוט שהוא כנגד הז"א, לובש ד' בגדי לבן, כנגד ד' אותיות יהו"ה ב"ה. וכהן גדול שהוא בסוד אבא, לובש ח' בגדי זהב, כי אבא מתקן ברתא, ולכן יש בו ד' בסוד יהו"ה וד' בסוד אדנ"י, ומתחברים ביחד, והוא מחזיק היחוד. ולכן ביום הכפורים, במקום שהוא עבודה כשאר הימים - נעשה בבגדי זהב, אבל מה שהוא פרטי ליום - שלז"א לבדו ורחל לבדה - אינו לובש אלא בגדי לבן25.
סוד הג' וידויים הם בסוד ע"ב ס"ג מ"ה כנ"ל26. ועשר פעמים מזכיר כהן גדול השם המפורש ביוה"כ, ג' פעמים בכל וידוי: אנא השם, אנא בשם, לפני ה', הרי ט', ואחד באמרו: לה' חטאת, הרי י'. ויש להם נקודות פרטיים והם מוזכרים בספר "ברית מנוחה"27 וכך כהן גדול היה מזכיר אותם. ובאמור הוידויים של סדר העבודה צריך לכוין בהם. ואלו הם ההויות בנקודות: בוידוי הראשון ג': יָהֵוָ"הִ והוא בנצח, יִהַוְ"הָ בהוד, יְהֹוֵ"הְ ביסוד, בחטאת - א': יּהָוְ"הַ והוא במלכות. בוידוי הב' ג': יְהַוֹ"הִ בחסד, יֻהֹוִ"הַ בגבורה, יֶהַוֻ"הֻ בת"ת. בוידוי הג' ג': יְהַוֻ"הַ בחכמה, יֹהָוֻ"הֵ בבינה, יֻהֲוָ"הִ בדעת.
ואלו הנקודות הם סוד ההרכבות הפרטיות שמתרכבים המאורות, לפי התנועות הניתנות להם בעלית הקרבנות28.
כשהוא אומר: וכך היה מונה, אחת, אחת ואחת, יכוין: שהמתנה הראשונה היא באימא, וזהו "אחת", ואחר כך הז"ת - כל אחד מונה בפני עצמו עד שבע, ולפי שכל אלו המתנות הם בסוד אימא, על כן כל מתנה שהוא מונה, חוזר ומונה ה"אחת" שאמר בתחלה שהיא אימא29. וזהו :אחת ואחת - אימא וחסד, אחת ושתים - אימא וגבורה, אחת ושלש -אימא ות"ת, אחת וארבע - אימא ונצח, אחת וחמש - אימא והוד, אחת ושש - אימא ויסוד, אחת ושבע - אימא ומלכות.
וכשהש"ץ אומר: הכהנים והעם, טוב לכוין באלו השמות: בֻנָ כֻלָ כֻהָ יֻנָ כֻלָ כֻדָ כֻנָ מֻלָ יֻיָ לֻלָ יֻיָ יֻהָ הֻצָ יֻהָ כֻמָ וֻעָ לֻצָ אֻיָ עֻוָ הֻיָ אֻתָ עֻרָ הֻיָ אֻתָ עֻרָ וֻמָ וֻוָ. ואלו הם כ"ד, והם בחינות מן הכ"ד קישוטי כלה. ועוד יכוין השם -תַרְכוֹסָיָ"הָ. ובקדושה יכוין ב"איה", כסדר מוסף דר"ה.
1 היינו לא היה נצרך פעולה לצורך העליות (כמו שהוא בזמן הזה - על ידי התפילות), כי נעשה מאליו, והקרבנות עשו תיקון בשורש הנבראים - לפי ענין העליות.
2 יותר פרטי מענין התפילה. וממשיך לבאר ענין "הפרטיות" שיש בקרבנות.
3 ראה קל"ח, פתח קלז, ח"א. ופחו"ד סי' קד (שערי רמח"ל עמ' רלח). וראה לעיל ב"כוונה אחרת לסדר" עמ' צד.
4 ראה משכני עליון (גנזי רמח"ל עמ' קע"ז).
5 של "חילוקי המאורות" .
6 ראה דרך ה' ח"ד פ"ו, יז.
7 למרות שגם אבא וז"א נכללים בתיקון זה, אמנם הגילוי הוא באימא, וכמ"ש בהמשך,
8 גילוי פנימיות אימא. כי הקטרת - אימא. וק"ק - פנימיות אימא.
9 של אימא.
10 ממשיך עם אבא וז"א הנכללים בתיקון זה הפנימיות אי'.
11 לאפוקי משעיר של מוסף, שהזכיר לעיל.
12 עד כאן אמר עצם ענינם מה הם. בהמשך מפרשם על פי "סדר" העבודה.
13 פר בגי' ורב חסד.
14 הוידוי מוריד הפגם מן המאורות. והוידוי היה לצד מערב, כדי להמשיכו לשם.
15 אבא מלמעלה. וז"א מלמטה.
16 העולה לאבא, כמו שנוק' ביחד עם אימא, וכמ"ש בהמשך דבריו, כנלע"ד.
17 ראה מאמר החכמה, ענין הספירות ד"ה: ומלבד.
18 דם הפר והשעיר - אבא וז"א.
19 במחזור: לצאת לגוף..
20 של אימא, ומשם לז"ת, כמ"ש להלן בכוונת: וכך היה מונה.
21 ב' פעמים מנצפ"ך בגי' תק"ס, ועם י' אותיותיו - תק"ע. ועם ב' פעמים ה' חסדים הממתיק אותם - תק"ף בגי' שעי"ר.
22 איל דכהן גדול, (ולא האיל של מוסף).
23 שהוא סוד הבינה.
24 ה"איל" שהוא חיצוניות אי'.
25 עבודת היום שייך לענין ז"א או נוק' שהם ד' אותיות הויה או אדני. ולכן לובש ד' בגדי לבן, נגד ד' אותיות של שמות אלו. אבל העבודה שהוא ככל שאר ימים, הוא מצד בחינת אבא - כהן גדול, המיחד ב' השמות, לכן לובש ח' בגדים.
26 לעיל עמ' קמט.
27 ראה אדיר במרום עמ' תכד. הניקוד כאן נעשה על פי מחזור רמח"ל.
28 כמ"ש לעיל בסדר העבודה, עמ' קנב.
29 ראה עוד במאמר החכמה.
30 השמות כאן הם שונה ממה שהביא לעיל במוסף ר"ה, ושונה ממה שמובא בשעה"כ שבועות.