תוכן

ענין סליחת עוון. אור סליחת העוון הוא אור היותר גדול, וצריך לכלים יותר גדולים, והיינו להרגיש בגודל הכאב את רוב עוונותיו, עד שיתהפכו מעיו בקרבו. כי עיקר הוא ההרגש שבלב, והתפילה היא רק הרגש הלב, אלא שמסודרות אותיות התפילה בכדי שעל ידיהן יסודרו אותיות ההרגש, ורק אז כשהרגש הלב גדול, מאד ברוב צערו ויגונו על כי מרד בה', אשר אין חקר לגדולתו, ולבו מאד מתחרט על זה. ואז כאשר נמשך עליו אור סליחת עוונותיו, מרגיש הוא את גודל יקר האור הלזה. וזהו "הנני נשפט אותך על אומרך לא חטאתי" (ירמיהו ב' ל"ה). כי מי יוכל לאמר שלא חטאתי, ומי יאמר זיכיתי לבי, אלא שלא מרגישים גודל הפסד העון. ולכן צריך להיות וידוי פה.