תוכן

מוצאי שבת תשי"ד חדשיים לפני הסתלקותו
אמר לי רבי שליט"א: ענין נר הבדלה, סוד כבוי נר ההבדלה ביין, ושימה על העינים. אור היום אי אפשר לכבות ביין, רק מאורי אש אפשר לכבות ביין. אור הנר או אור מאורי אש זהו בחי' השמאל דבינה, בינה ששבה לחכמה – שמאל שורוק, חכמת הבינה. ויין של הבדלה הוא בחי' יין המשמח של קו אמצעי, שבו נמתקים הדינים של מאורי אש. והוא כענין דינים דדכורא ודינים דנוקבא, כי במאור הנר ישנם דינים דדכורא כידוע בצד שמאל, והדינים דדכורא כשבאים למקום אחד עם הדינים דנוקבא שהם היין של הבדלה, קו אמצעי, והם בהפכיות חריפה ונגדית לדינים דנוקבא, אז הדינים האלה דדכורא מטעם וכח הפכיותם וניגודם, מבטלים לגמרי את הדינים דנוקבא שכל תפקידם הוא למעט את הארת השמאל.
והנה עכשיו אחרי שבת אין צורך במעוט החכמה, ואדרבא הכלים מתוקנים לקבל החכמה המתוקנת מבחי' שבת שהוא הו"ק דג"ר, ואין צורך בדינים דנוקבא למעט החכמה, כי עכשיו דוקא אנו מעונינים בקומת החכמה הזאת שהיא מלמטה למעלה כקו אמצעי. וזהו פירוש כבוי הנר היינו המאורי אש, הדינים דדכורא, ביין של הבדלה – שעל המסך דקו אמצעי, ואין לנו צורך עתה בדינים דנוקבא הממעטים השמאל, כי היין הזה דוקא הוא כל המוחין של החיים שבהם אנו חיים, והדינים דדכורא הם הם שנתהפכו למוחין שנקראים יין, והם נקראים דין קדוש עכשיו דקו אמצעי. כי פעולתם של דינים אלה עכשו הם דוקא לקיים החכמה שבקו אמצעי ולהחליש הדינים דנוקבא. וזהו הטעם שהדינים דדכורא קשים ברישא ונייחין בסיפא, כיון שבסיפא היינו בזמן שעוברים אל קו אמצעי, חריפותם מתחלשת ע"י הדינים דנוקבא, והם נעשים שם נייחין ונמתקים, שכן כל תפקידם הוא אז לשמור על הקו שמאל שלא יתגבר מחדש, כי הדינים דנוקבא שממשיכין קומת חסדים מחלישין תוקף חריפות הדינים דדכורא. וההפך הגמור בנוקבא, בדינים דנוקבא - שהם נייחין ברישא בזמן יציאתם, היינו בעת נפילת הבינה ותו"מ לתחתון, שאז מפאת החסרון שמתהווה ע"י כך במדרגה, ישנם דינים דחסרון, שכן הג"ר נעלם מהמדרגה ונשאר בו"ק חסדים, וכיון שהס"א נאחז בחסרון רק מטעם הפרעה וקלקול, ולא מטעם יניקה, כי מחסדים אין להם ממה לינק, וכל אחיזתם שם הוא רק מטעם ההפרעה ומניעה שלא תהיה שלמות, ורוצה להזיק. זאת אומרת: כל מגמתה כאן היא רק להזיק בלי הנאה לעצמה, ולפיכך גם הדינים שרשם הם נייחין. אבל בסיפא שהדינים האלה עוברים למעט הקו שמאל, למעט החכמה יחד עם הבינה ותו"ם שעולים חזרה למדרגה ונכנסים שוב פעם לראש, שזה נבחן לסיפא שלהם, אז הם קשים, כי תפקידם אז למעט החכמה (ולהמשיך קומת חסדים), ומתבלט אז בכל התוקף אי השתייכותם לבינה, ויציאתם ממלכות הבלתי ממותקת. ועוד מפני שכל ענין הדינים דנוקבא הם רק מפאת שהוא והתחתונים אינם ראויים למוחין, וכשהמלכות עולה לבינה היא בהכרח שנמתקת שם, הדינים שלה חלשים ונייחין, אבל בסופא כשרוצים למעט הקו שמאל הוא .. בראשונה בדינים דנוקבא שמבליטים את המלכות שאינה ראויה למוחין, זאת אומרת: ששוב פעם מוציאים אותה .. מתוקה בבינה, ומדגישים שאינה ראויה למוחין. ובזה כמובן מופיעים הדינים הקשים מאד דיני המנעולא. וזה שאמר: קשין בסיפא, ואז פועלים שתי בחי' דינים.
ועכשיו לענינינו: אור היום אי אפשר לכבות ביין רק אור הנר אפשר לכבות ביין, יין של הבדלה הוא בחי' ממטה למעלה, קו אמצעי, בחי' "אפיצם בישראל", ששמעון הולך ללוי, ולוי נהפך למוחין, ונבחן שהדינים של לוי נכבו, שאין להם צורך עכשו להפריע למעט החכמה, כי החכמה עכשו רצויה וטובה, כי היא מלמטה למעלה, וממנה כל הטוב והחיים. ולפיכך מכבים את אור הנר, שהוא מלמעלה למטה, ביין של הבדלה, היינו שממתיקים אורם ביין, והדינים מכבים, ע"י שמהפכים אותו מלמטה למעלה, היינו לו"ק דחכמה, והדינים מלמטה למעלה אינם פועלים כלום, רק השבח והטוב של המסך, אבל אור היום אי אפשר לכבות.