תוכן

ר"ח סיון תשל"ג
בסעודת ברית
כך היו נקיי דעת שבירושלים עושין, ... ולא היו נכנסין בסעודה אא"כ יודעין מי מיסב עמהן (סנהדרין כ"ג א
ענין נקיי הדעת הכוונה, אלו אנשים שהיו נקיים מדעת, כמו שדרשו חז"ל פלוני יצא נקי מנכסיו. ז"א אלו אנשים שהולכים למעלה מהדעת, שזה נקרא בלשון רבים נקיי הדעת. ואנשים אלו צריכים להזהר שלא לבוא במגע עם אנשים שאין בהם יכולת, רק בתוך הדעת. מטעם שדעת בעלי בתים הפוכה מדעת תורה. דעת בעלי בתים נקראת בתוך הדעת, היינו שהוא מבין מה שהוא עושה, שהוא חושב תמיד אם כדאי לו לעשות או לא, היינו איזו תועלת יביא לו את המעשה שהוא עושה.
משא"כ דעת תורה היא כמחז"ל (ברכות סג:), אין התורה מתקיימת אלא מי שממית עצמו עליה. פירוש, שהוא צריך לבטל את עצמיותו, היינו שמבטל את כל מציאותו. א"כ אין כאן דעת, שיוכל לחשוב מה יתן לו קיום של התורה ומצוות. כי בעל בית חושב תמיד על רכוש, ולכן על כל דבר שעושה חושב מה זה יוכל להוסיף לו על רכושו. משא"כ דרך התורה הוא ביטול רכוש.
א"כ אלו בני תורה, שהם הולכים בתוך הדעת, היינו שיש להם דעת בעב"ת, יש להם דרך אחרת משל בני תורה שהולכים למעלה מהדעת, שזה נקרא נקיי הדעת, שהוא נקי מדעת, מטעם שהוא רוצה ביטול המציאות כנ"ל. א"כ איזו דעת שייך כאן לומר שהדעת מחייבת אותו לבטל את עצמו מכל וכל. ובחי' זאת נקראת שלא עמ"נ לקבל פרס. א"כ אלו צריכים שמירה יתירה שלא יהיו נמשכים אחר בני תורה שהולכים בתוך הדעת.