תוכן

נעל הוא דבר, שעל ידו קונים קנין. הנה הנעל נותנים על הרגל [שמות ג' ה']. רגלים הם בחינת מרגלים. ונעל משימים על הרגלים, שאז לא כואבות הרגלים. ובזמן שהרגלים רוצים להזיק לאדם, שרגלים נקרא, שהאדם עומד על הרגלים. ומהו הפירוש, שהרגלים, שעליהם עומד האדם, לא יקבלו היזק?
ומהו, הנאמר אצל משה, "של נעלך מעל רגליך", אם נעל נקרא שנועל את טענת מרגלים?. ולפי"ז מה יהיה הפירוש (של נעלך).
יש לומר: רגליך הוא בחינת רגילות, היינו מה שבא לו מצד החינוך. ובכדי שלא יאבד לו החינוך, הוא צריך נעל, מלשון מנעול, היינו לסגור. אבל לבחינת משה, שהוא בחינת תורה, שם להיפוך, מלשון מנעול, היינו ששם צריכים לזרוק הנעלים ולקבל הכל על דרך התורה.