תוכן

כ"ט טבת תש"ב ירושלים
כתוב: "הנסתרות לה' אלקינו, והנגלות לנו ולבנינו עד עולם, לעשות את כל דברי התורה הזאת" [דברים כ"ט כ"ח] וצריך להבין מה בא הכתוב להשמיענו, שהנסתרות לה'? ואין לומר שענין נסתר פירושו בלתי מושג, וענין נגלה היינו בחי' המושג, הלא אנו רואים שיש אנשים שיש להם ידיעה בחלק הנסתר, וכמו"כ יש אנשים שאין להם ידיעה בחלק הנגלה. ואין לומר שהכוונה שיש יותר אנשים שיש להם ידיעה בחלק הנגלה מבחלק הנסתר, (א"כ נתת דבריך לשיעורין).
והענין הוא: אנו רואים בעולמנו זה, שיש מעשים שמגולים לעינינו לעשות, היינו שיד האדם משמשת בהם, ויש מעשים שאנו רואים בהם שהדברים נעשים, אבל אין האדם יכול לפעול שם מאומה, אלא כח נסתר פועל שם. כדוגמת מה שאמרו רז"ל [קידושין ל:, קהלת רבה פרשה ה']: "ג' שותפים יש באדם: הקב"ה אביו ואמו" הנה חלק הנגלה הוא מצות פרו ורבו, שמעשה זה נעשה ע"י הוריו, ואם ההורים עושים מעשיהם בסדר, אז הקב"ה נותן נשמה בהולד. היינו שההורים עושים את חלק הנגלה, שרק את מעשה הנגלה יש ביכולתם לעשות, אבל חלק הנסתר שהוא לתת נשמה בולד, בזה אין ההורים יכולים לפעול שום מעשה, ורק הקב"ה בעצמו עושה את הדבר ההוא.
וכמו"כ במעשי המצוות, אין לנו לעשות יותר מחלק הנגלה, שרק כאן אנו יכולים לעשות, לעסוק בתו"מ בבחי' עושי דברו, אבל חלק הנסתר היינו בחי' הנשמה שבעשיית תו"מ, אין האדם יכול לפעול שם מאומה. ובזמן שמקיימים התו"מ בבחי' עשיה הנק' לעשות, צריכים להתפלל לה' שהוא יעשה את חלק הנסתר, היינו שיתן בחי' נשמה בחלק המעשה שלנו, וחלק המעשה נק' "נר מצוה", שזה רק נרות, וצריכים להדליקם, וזה ע"י "ותורה אור", שהאור תורה מדליק את המצוה ונותן בחי' הנשמה והחיות בחלק המעשה, כנ"ל בדוגמת הוולד שיש בו ג' שותפים. וז"פ "הנגלות לנו" וכו', היינו שעלינו מוטל לעשות בבחי' "כל אשר בידך ובכחך לעשות", ורק כאן אנו יכולים לפעול, אבל להשיג בחי' הנשמה והחיות, זה תלוי ביד הקב"ה. וז"פ "הנסתרות לה' אלקינו", שהשי"ת מבטיח לנו, שאם אנחנו נעשה את החלק מה שמגולה לנו לעשות בתנאי התו"מ בחלק העשיה, אז הקב"ה נותן נשמה בעשיות שלנו. משא"כ מטרם שזוכים לבחי' הנסתר הנק' נשמה, אז חלק הנגלה שלנו כגוף בלי נשמה, אלא צריכים לזכות לחלק הנסתר שזהו רק ביד ה'.