תוכן
בסעודת
פורים שנת תשי"ג
ענין מרדכי והמן, שמרדכי נק' בחי' צדיק, היינו שאין לו שום צורך להמשיך בחי' אור החכמה, אלא שהוא תמיד בבחי' להשפיע. וזה ידוע שאין שום הארה באה למטה אלא ע"י אתערותא דלתתא, לכן כאשר השי"ת רצה לתת למרדכי את האורות הגדולים, שאל את המן:
"מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו?" ואח"כ אמר לו המלך
"ועשה כן למרדכי היהודי" [אסתר ו' י'], היינו שאורות דהמן צריכים להתקבל במרדכי ולא בכלים דהמן, שזה ענין מש"כ
"ובביזה לא שלחו את ידם" [שם ט' י'], היינו שלא המשיכו את האורות דהמן, אלא שהסתפקו בזה שהרגו את הכלים של המן, ולא קבלו את האורות. משא"כ בזמן ששאול הלך לאגג וקבלו את השלל את הצאן והבקר, אז שמואל הנביא אמר בשם ה', שאסור לקבל את השלל
[שמואל א' ט"ו], מטעם שאז עדיין לא היה הזמן לזה.
