תוכן

יום ב' פ' בלק תש"ט
אחרי סעודת ברית מילה של נכדו ממנוחה אמר לי: די מצוה פון מילה איז אזוי גרויס אז מען האט זי נישט אנגטרויט דעם אייגענטימער נאר די עלטערן. האן מען יע אנגעטרויט. [המצוה של המילה היא כ"כ גדולה עד שאי אפשר לסמוך על בעל הנכס עצמו, אלא רק על ההורים.] ושבח מאד התורה הזאת. וכשאמרתי לו אחרי הסעודה, אבל אברהם אבינו ע"ה האן מען יע אנגעטרויט. [בעצמו כן הקב"ה סמך] (עיין במועדים שבועות תשי"ג) אמר: אויב אזוי האססטו נאך נישט פארשטאנען מיין תורה. די תורה איז זייער א טיפער, אום צו פארשטיין איר מוז מען געדיינקען אלע מיינע תורות. [אם כך אתה שואל זהו סימן שלא הבנת את תורתי. התורה היא מאד עמוקה, ובכדי להבינה אתה צריך לזכור את כל התורות שלי]. וכונתו היתה לענין גודל חשיבותה של מילה העליונה ברוחניות, שכאן למטה הוא רק ענף ממנה. כי ענין מילה היא ההתחלה לכניסה לקדושה, כי כידוע ישנם בסיום היסוד קליפות שרוצות לינק מן הקדושה, והדינים אינם נותנים, ומענישים לכל מי שרוצה לגשת לקדושה. והנה התחתונים אינם ראוייים כלל למוחין מפאת הצמצום על המלכות, והתחתונים יכולים לקבל רק מהמלכות, ובמלכות יש דינים קשים שלא לקבל ממנה. מה עשה הקב"ה? נתן עצה של צמצום ב' שיוצאת ע"י המילה, שאז המלכות נמתקת בבינה. כיון שהמלכות מצד עצמה אינה ראויה למוחין, סידר ענין עלית המלכות לבינה, היינו שמעלים המלכות עם דיניה לבינה - עם דיניה שאינם נותנים לקבל ממנה, מעלים אותה למעלה לבינה, ועושים שם קטנות בבינה, שהבינה נשארת רק בכו"ח דכלים ונ"ר דאורות, ועל ידי כך יוצאים דינים חדשים שנקראים דינים דנוקבא, או דינים דמיעוט הג"ר, שזה נקרא מילה, שעל ידי כך מרחיקין הערלה, כי המלכות בעליתה לבינה עם דיניה שלא לקבל שפע החכמה, כי במלכות יש דינים דמנעולא, וכשעולה לבינה ועושה שם סיום חדש מתחת לחכמה שלא תשפיע למטה, נבחן כי הבינה תו"ם נחתכים ונגזרים מהמדרגה ונופלים למטה מתחת למדרגה, שזה כענין פעולת המילה לתתא, שהדינים של המלכות דומים לאיזמל שגוזר הבינה ותו"ם. וכשהמלכות כבר נמצאת למעלה בבינה נמתקת מאד וראויה לקבל מוחין כמו הבינה, בזה נעשה הסבך והתיקון בשביל התחתונים, כדי שיוכלו אחר כך לקבל מוחין מבינה. ונעשית מילה שהיא הקטנות בכל המדרגות, ואח"כ על ידי העלאת מ"ן יוצאת היוד מאויר, והבינה ותו"ם של כל המדרגות חוזרין למדרגה, והמלכות חוזרת למקומה ונעשה קו שמאל. ונבחן שכל ענין המילה הרוחנית למעלה נעשית על ידי או"א, כי אבא מעלה המלכות לבינה – שמוציא בינה ותו"ם לחוץ, ולוקח המלכות במקומם, ששם משמשת המלכות במקום בינה מתחת לחכמה. ואחר כך על ידי פריעה מגלין המוחין, שענין פריעה דומה לתיקון שני כתובים המכחישין זה את זה עד שבא השלישי ומכריע ביניהם – קו אמצעי שמגלה המוחין (השווה בכתבי ר' בנימין עצמו מאמר "מילה ופריעה").