תוכן
בסעודת ליל א' דר"ה תש"ח
ענין הכתיבה שהיא
בר"ה והחתימה ביוה"כ,
"כי כתב הנכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב" [מגילת אסתר ח' ח']. והחילוק בין כתב לחתימה הוא שאפילו שנכתב בשם המלך עדיין לא ניכר שהאמת היא שבשם המלך נחתם. נמצא שיש עדיין מקום להכחיש ולהגיד שלא המלך כתב זאת, משא"כ שבזמן שנחתם בשם המלך, ע"ז כולם מעידים שכל המכתב כולו נעשה ע"י המלך.
הנה יש בחי' שכר ועונש והשגחה פרטית, ראש השנה הוא ענין שכר ועונש, לכן מוכרח להיות רק כתיבה לבד, ז"א כיון שאין עדיין החתימה על המכתב, א"כ לא ניכר שהמכתב הוא בשם המלך, נמצא שיש לו עדיין מקום בחירה. משא"כ ביום הכיפורים שה"ס השגחה פרטית, ז"א שאין לו מקום לבחירה, א"כ על כורחך מוכרח להיות בחינת חתימה, שכולם יכירו שהמכתב הוא של המלך.
וזה ענין שביום הכיפורים כתוב "מערב עד ערב" [ויקרא כ"ג ל"ב]. למה נק' בחי' ערב? יען שענין הכפורים בא לכפר, וכפרה שייך רק על ערב ולא על יום.
אבל צריכין לידע, שאין להשיג בחי' השגחה פרטית, מטרם שמשיגים בחי' שכר ועונש. לכן צריכים להיות שניהם כתיבה וחתימה. וזהו "כתב הנכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב".
