חיפוש מתקדם

חיפוש לפי כותרת
חיפוש בטקסט

ענין ימין ושמאל (ב)

תוכן

ט"ו כסלו תש"ג
הנה תחילת העבודה היא המשכת האור הנקרא ימין, ואח"כ צריכים לגלות כח הדוחה שהוא התנגדות להתלבשות, שעי"ז יש לו אור חוזר שהוא כלי לקבלת השפע. ובשיעור שהוא יכול להחזיק את הכח הדוחה, באותו שיעור מתקיים אצלו השפע. וז"ס "שויתי עזר על-גבור" (תהלים פ"ט כ'). ולכן כשבא אליו השפע הוא צריך להתחזק ביותר עם בחינת האחורים לדחות השפע. וז"פ "האו"י והאו"ח תלויים זב"ז ורדופים זמ"ז". כי בזמן שהבינה מחוסרת מחסדים אזי הפנתה פניה מחכמה, והסיבה היא, היות שחסר לה כח דהשפעה, לכן אינה יכולה לקבל חכמה הנקראת בחינת חיה, שהיא החיות של המדרגה. אלא לאחר שהיא מקבלת או"ח ממלכות, שאז נקבע בה הכח דהשפעה, אז היא חוזרת ומקבלת חכמה. ולאחר שהיא מקבלת חכמה אז עוד פעם חסר לה חסדים, היות שהיא עסוקה עכשו בקבלת חכמה, לכן היא חוזרת לבחינת אחורים, היינו שמפסיקה מקבלת חכמה וחוזרת להמשיך חסדים, וכן חוזר חלילה. לכן נמצא שתלויים זב"ז, כי בזמן שיש לה חסדים היא מקבלת חכמה, אחרת היא אינה מקבלת. וכמו"כ רדופים זמ"ז, כי כשיש לה חכמה חסר לה חסדים. וזה נקרא "והחיות רצוא ושוב" [יחזקאל א' י"ד], וכך הוא הסדר תמיד. משא"כ מי שנאחז בקצה אחד עליו נאמר "ומחץ פאתי מואב" [במדבר כ"ד י"ז]. וז"ס "ישראל אית ליה נענוע, עכו"ם לית ליה נענוע", ענין נענוע נק' בחי' "רצוא ושוב", שבאופן כזה הולכים מחיל אל חיל, כטבע האור המתנענע לכאן ולכאן, פעם בימין ופעם בשמאל.