תוכן

ה' תשרי תש"ג
"ההוא תלמיד דלמד בלחישה בחשאי, בטשה ביה ברוריה, ואמרה לו: לא כך כתוב - "ערוכה בכל ושמרה" [שמואל ב' כ"ג ה']. אם ערוכה ברמ"ח אברים שלך מתקיימת, ואם לאו אינה משתמרת" [עירובין נ"ג ע"ב].
"חשאי" פירושו קטנות, מלשון חש-מל, חש נק' כלים דפנים, ומל נק' כלים דאחור, שהם כלים למטה מחזה המביאים בחי' גדלות. התלמיד הנ"ל היה חושב שאם הוא זכה לבחי' חש, שהוא בחי' רצון להשפיע, וכל כוונותיו הם אך להשפיע, כבר זכה לכל השלימות. אבל היות שתכלית בריאת העולמות היתה להטיב לנבראיו, היינו לקבל את כל התענוגים העליונים, שהאדם ישיג את כל הקומה, אפי' למטה מחזה ג"כ, ז"א כל הרמ"ח, לכן אמרה לו ברוריה את הפסוק "ערוכה בכל", היינו בכל הרמ"ח, ז"א שימשיך גם הלמטה מחזה ג"כ, היינו שצריך להמשיך גם הגדלות, וזהו "מל", היינו דיבור שהוא בחי' גילוי שיגלה את כל הקומה. אלא בכדי שהאדם לא יפגום, צריך מקודם לקבל את הקטנות הנקראת "חש" שהיא "בחשאי", שעדיין לא מגולה, ואח"כ הוא צריך לברר גם את בחי' "מל" שהוא בחי' הגדלות, ואז תהיה מגולה כל הקומה. וזהו "ערוכה ושמרה", היינו כיון שכבר אצלו בבחינת השמירה, היינו הקטנות, כבר יכול להמשיך את הגדלות, ואין לו לפחד.