תוכן

תשמ"ד-מה מאמר יא
מובא מחלוקת בענין זכות אבות. (שבת נה) שמואל אמר תמה זכות אבות. ור' יוחנן אמר, תחון זכות אבות, ובמדרש (ויקרא רבה סוף פרשה לז) אמר רב אחא, לעולם זכות אבות קיימת, ולעולם מזכירין אותה.
ושם בתוספות, וז"ל, אומר ר"ת שזכות אבות תמה, אבל ברית אבות לא תמה. ולר"י נראה דלא פליגי שמואל ור' יוחנן, אלא שמואל קאמר, דלרשעים תמה אבל לא לצדיקים. ור' יוחנן בצדיקים איירי ע"כ.
ולפי הנ"ל נוכל לפרש את מה ששואלים בענין הבחירה, ששואלים, אם יש זכות אבות, א"כ אין כאן בחירה, מטעם כי זכות אבות גורמת לו שיהיה צדיק. ולפי דברי התוספות בשם הר"י שאומר, שזכות אבות הוא רק לצדיקים, נמצא, מקודם יש לו בחירה בכדי שיהיה צדיק ואח"כ הוא יכול להנות מזכות אבות.
ומספר מתן תורה (דף לו אות יט) משמע שבזכות האבות יש לנו כח לעשות את הבחירה, ולולי זכות אבות לא היה לנו שום מקום לעשות בחירה.
ומבחינת המציאות אנו רואים שאפילו שיש לנו זכות אבות, מכל מקום אין אנו רואים שיהיה לכולם כח הזה לעשות בחירה, אלא כל אחד ואחד מתקשה בדבר ההוא, אלא שזכות אבות מסייע לנו שנוכל לעשות בחירה. שהמשמעות הוא, שבחירה הוא במקום שיש שני דברים שוים ועליהם מוטל הכריע.
משא"כ שצד אחד יותר קשה מהשני, לא שייך לומר שיש לי להכריע, כיון שמאליו כבר נוטה לצד היותר חזק. לכן בזכות האבות הם שני כוחות שוים, ויש לנו להכריע, זה נקרא שניתן לנו כח לעשות בחירה.
ובכדי להבין הדברים, כדאי לעיין בספר מתן תורה מה שמובא שם באות יט. וז"ל, לפיכך לא מצא הקב"ה שום עם ולשון שיהיו מוכשרים לקבלת התורה, זולת בני אברהם יצחק ויעקב, שזכות אבותם עמדה להם. וכמו שאמרו רז"ל האבות קיימו כל התורה עוד בטרם שניתנה. שפירושו שמתוך רוממות נשמתן היתה להם היכולת להשיג ולבוא בכל דרכי ה' בבחינת רוחניותה של התורה הנובעת מדביקתו ית', בלי הקדם הסולם של המעשיות שבתורה, שלא היתה להם האפשרות לקיימם כלל, (כנ"ל אות טז) שבלי ספק הן הזיכוך הגופני והן הרוממות הנפשית של אבותינו הקדושים, פעלו הרבה על בניהם ובני בניהם אלה.
נמצא לפי זה, כי בזכות האבות יש לנו לעשות בחירה, אחרת לא היה שום אפשרות.
אבל אנו צריכים לרחמים גדולים, אפילו לאחר שיש לנו זכות אבות שנוכל לעשות בחירה, היינו לעזוב את אהבה עצמית ולקבל עלינו אהבת הזולת, ושכל שאיפתנו יהיו אך ורק להשפיע נחת רוח להבורא ית'. וגם עם כל הסגולות של תורה ומצוות, שנוכל לנצח את הרע שבנו ולהפוך אותו לטוב.
אבל יש להבין, במה שאומר תמה זכות אבות, נשאלת השאלה: מה היה לפני שתמה זכות אבות, וא"כ אז לא היה צריך לבחירה, כיון שיש לו זכות אבות.
אלא צריכים לומר, שענין זה שהאדם מבקש שיעזור לו לקרב אותו אליו, לעבודת ה' באמת, התפילה בעצמה שהוא מבקש שיעזור לו בזכות אבות היא בעצמה נקרא בחירה, שהבחירה, בזה שעושה מה שביכלתו, זה נקרא כבר בחירה.