תוכן

... לפתח את הבחינות לתת לו את המזונות שיתגדל בכל. אך אנו לומדים שמטרת הבריאה היא להיטיב לנבראיו, היה צריך השתלשלות מלמעלה למטה עד שיוולד אדם, עד שנברא האדם, והאדם הזה יהיה מסוגל לקבל את הטוב והעונג מה שהוא במחשבתו יתברך, ואח"כ אדם צריך לידי התפתחות ולקבל מה שהכין בשבילו. לכן יש מציאות עד שנולד האדם. ב. – מאדם והלאה. "ללא התהוותם של הנבראים לכן הוא כולו טוב וסימנך שהוא בא תמיד מלמעלה למטה באיזה מקרים – מה שבא מלמעלה אין מקריות, שלומדים בעיקר על סדר התפתחות שתוכל לתת לאדם שיהיה מסוגל לקבל את הטוב והעונג היה הסתלקות, התפשטות ושבירה, וצמצום ב', הכל היה לצורך האדם. נמצא שזה בא מלמעלה למטה שלא תלוי בעבודת האדם. לכן מדובר תמיד על הכולל הב', לא הוא ברא איזה ... טורח ויגיעה וסימנך שהוא בא תמיד מלמטה למעלה. איך יכול להיות שפע מלמטה, הלא הכל אנחנו מקבלים מלמעלה?
תשובה - כי התחלתו, תחילת ההתעוררות בא מן התחתון, אז צריך להקדים לעלות מ"ן, ולהעלות מ"ן זה דבר קשה מאוד. מדוע? שזה – מצוות ומעשים טובים ותפילה.
בן אדם בזמן שצריכים להתפלל, זה קשה מאוד. כל אדם אגיד דרך משל: מה היה יותר טוב: שיהיה פרנסה לאדם, שיהיה בריאות לאדם או שצריך להתפלל על פרנסה, או שצריך להתפלל על בריאות?
לכן שהתפילה זה דבר קשה: היינו, שצריכים מקודם להגיע לחסרון, זאת הנקודה. כמו בגשמיות אנו יכולים להתפלל – תפילה לא נקרא מה שאתה אומר, תפלה נקרא מה שהלב אומר, תפילה זה עבודה שבלב. כמו בגשמיות, אדם מרגיש חסרון, שיש לו תפילה פנימית, שרוצה לאכול ולשתות וכדו', שכל התאווה הוא דבר פנימי, כך ממילא הוא מרגיש יסורים, כך צריך ברוחניות, עד שמגיעים לזה ברוחניות זה קשה. מדוע? – יש הרבה ענינים מזה, שדוחים את האדם, מבלבלים את האדם עם שטויות, בכדי לראות אם באמת הוא רוצה משהו. עם שטות קטן דוחים אותו, ומזכירים אותו, אח"כ הוא עוד הפעם מעד, אח"כ הוא אומר מה עשיתי? מה יהיה איתי? מעכשיו יהיה בסדר, עכשיו לא יוכלו לרמות אותי. עוד הפעם איזה שטויות, איזה רצון, איזה תאוה, ..... או איזה לשון הרע, ג"כ ...
וזה נקרא סדר העבודה ... זה בא מלמעלה בכדי לאדם שלא ירמה את עצמו ושיראה כמה חשוב הרצון שלו מה שהוא חושב: אה – לא רוצה... משטות קטן – זורק את הכל, וזה לא ענין של הרגשה, זה צריך לעבוד על זה.
ש: ואז?
ת: נותנים תפילה, והרצון בא מאת התפילה. וזה נקרא עליית מ"ן.
ש: יש הצטברות בתפילות?
ת: תפילה זה תוצאה, לא צריך להגיד בפה . אם אני רעב ורוצה לאכול, אני צריך להתפלל לאכול? – אני רוצה לאכול!
אבי ז"ל, זה היה בשנת 49, סיפרו לו שצה"ל כבש את הנגב. עכשיו, יש מים בנגב? אין שום גשם, אין שום דבר, אז הוא אמר: אז שיש שם אנשים, הם יצטרכו לגשם, אז הם יתפללו, אז יהיה גשם. אני זוכר אחד שאל: הלא בד"כ כל העמים הם מתפללים, אז הוא אמר מה זה מתפללים? לא צריך תפילה בפה, אבל צורך הוא נקרא צורך, וכולם יצטרכו אבל הם יצטרכו להשם בין שרוצים ובין שלא רוצים. אני זוכר מי ששאל, כל הנבראים מתפללים לשורש רק מה ההבדל: יש אנשים שזוכים שמרגישים שמתפללים לשורש. זה השכר שלהם. שנאמר שכר מצוה – מצוה, אז הוא אומר שכר מִצוָה – מֵצַווה – הוא מרגיש את מי שנותן לו לקיים המצווה.
ש: לדעת המצווה? –
ת: לדעת את נותן התורה. יש תורה, יש נותן התורה. אדם יכול להנות מהתורה בלי נותן התורה ג"כ, מבין, ושמח ולמדן והכל, מה חשוב מי נותן את התורה? יש מצוות התורה, בכדי להרגיש את נותן התורה, זה הבדל עצום.
ש: איזה תפילה נענית, יש בטח תפילות שלא נענות, מה שמזיק לבן אדם למשל, האם זה נענה מלמעלה? כל אדם מתפלל לטוב, אבל זה ברור שיש בלבול בין טוב ורע, וזה מה שהוא חושב שזה טוב - זה רע בשבילו, האם תפילה זו נענית, או שרק תפילה לטוב אמיתי נענית?
ת: למדת השבוע משל כמו שאמר אבי ז"ל: איש אחד הלך עם ילד קטן בן שלש, והילד בוכה. אנשים מסתכלים מבחוץ: "אוי איזה אכזרי אבא כזה" התינוק צועק ובוכה, אנשים מבחוץ רוצים לכרות את ידיו … כל כך בכיות היה. "מה יש מדוע אתה לא נותן לילד, תראה איך שבוכה". "מה אני יכול לעשות, יש לו קצת בעיניים איזה גירוד, ורוצה לקנות סיכה לגרד בעיניים. האם לתת לו? כן או לו? הוא בוכה, אבל מה לעשות תגיד? …
ה' יודע מה שטוב לנו מה שלא טוב לנו, אבל אנחנו לא יודעים, צריכים להתפלל מה שחסר לנו. אין אדם יכול להתפלל על מה שלא חסר לו.
"ברוך, תן לי כסא לשבת" – אבל אני יושב, רק מה יכול לתת לי? – מה שחסר לי.
אני אמרתי משל אחר, מעשייה: פעם אחת היו לאב שלשה בנים, הוא היה שיכור הלך לרב ואמר: ללב שלך אסור לשתות אלכוהול. מה יכול לעשות? האיש דתי, מה עושים? – הוא עשה נדר שהוא לא ישתה. הוא יתפוצץ הלך לרופא: מוכרחים לתת לו אחרת יכול למות. בא לרב ואמר לו מה עושים? עשיתי נדר שאני לא אשתה ... אני אף פעם לא אגע באלכוהול, שיש לו שלשה בנים, יש עצה: שלשה בנים – אחד יחזיק ביד זה, ואחד ביד זה, אחד ישפוך לתוכו. ורֶבֶע החליט להיפך: אחד יחזיק את הידיים, ושניים ישפכו. תראה, מה שבן אדם רוצה, מה שמרגיש עכשיו זה טוב ומה יהיה אח"כ הוא לא חושש.
ש: אך אני יכול להתפלל להגיע להשפעה? אם אני לא מרגיש צורך ולא מרגיש שזה חסר לי? לא יודע מה זה?
ת: נכון, זה נקרא, אני מאמין מה שכתוב בספרים, שכל עיקר מה שמרגישים את כבודו מלא עולם שמלוא כל הארץ כבודו, ואנו לא מרגישים את זה. בריאת האדם להיטיב לנבראיו – לא מרגישים את זה. ואנו מאמינים שהסיבה העיקרית היא שחסר השתוות הצורה, ושהאמונה שמאמין שזה כל המפריע הוא מה שאין לנו השתוות הצורה. אז אני מאמין שזה חסר לי, והגוף שלי לא מבין את זה, אז אני מתפלל, שהבורא יתן לי הרגשת החסרון הנקראת אהבת ה', היינו שהכל יהיה בידי הקב"ה ... – זה נקרא מבין כזית. הגוף לא מבין את זה אבל לפי האמונה שמאמין, ורואה ומאמין שזה כל הרע שבו, שזה כל המפריע, ושעל זה הוא יכול לקבל תשוקה בלבו לזה, ויחד עם זה תיכף בא התנגדות מצד הגוף, ואז יש תפילה – אני רוצה את זה אבל רואה שלא יכול, הגוף לא מרשה לי, ואני משועבד להגוף תחת ... שלי ואני לא רוצה מהם כמו שאמרו חז"ל: "אפילו עבד לא היה יכול לברוח ממצרים". הנמשל: שום פעולה פחותה הנקרא עבד ג"כ לא יכולים לצאת מאהבה עצמית שנקראת – פעם מלך מצרים, לעשות מעט לה'. עד כדי כך יש ... אנשים שמתפללים ולומדים בהתלהבות – לא צריכים לאכול, לא צריכים כבוד, רק ללמוד ולהתפלל. ובו בזמן שרוצים להחליף את היסוד מאהבה עצמית שאמרנו מבידי אדם שיהיה בידי הקב"ה – הגוף מתנגד.
זה אמרתי כך: כתוב הפסוק הזה: "וישב משה אל ה' ויאמר: ה' למה הרעות לעם הזה, למה זה שלחתנו" – מה יש? – "ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך".
לפני זה עם ישראל במצרים היו נראים שלמים. שמשה בא ואומר – באתי אל פרעה – הכוונה, לפרעה של כל אחד ואחד, שבלב כל אחד ואחד. לדבר בשמך – שצריכים לעשות לש"ש – שידע מזונו בידי שמיים ולא בידי אדם. הרע לעם הזה – שם יהיה לעבוד להיפך: הם נעשו יותר גרועים. והצל לא הצלת את עמך – מי היה גורם? – מאז באתי אל פרעה לדבר בשמך. ויאמר אל משה – אתה תראה את אשר אעשה לפרעה, כי מ... הגוף יסכים, אעשה כמו שמשה רצה, זה יהיה נס משמים. זה נקרא שהיה תפילה והקב"ה עוזר להם. זה קשה או לא? הבנת את זה? הבדל בין - לבידי האדם לבידי שמיים.
.......... מאז שבאתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה – נעשו יותר גרועים. עד שלא הצלת את עמך. זה מציאותי הוא צודק ג"כ.
עכשיו אתה יודע מה זה מבין כזית? על זה יש תפילה אין עצה אחרת. מה התפילה? – הגבירו הכלים. אנחנו לומדים תמיד, יש אורות שבאים לתוך תיקון הכלים ויש אורות שבאים לשם אורות. אמרתי גם על זה פעם משל: מה פירוש שהאדם לוקח את האורות לשם תיקון הכלים או לשם אורות – סיפרתי פעם משל: אחד היו לו שני ידידים והיו עובדים עבודה שחורה, בקושי היה להם לאכול. פעם בא באמצע השבוע לאיזה עיר לחבר שלו, בא בשעת האוכל עבור צהריים, היה בשר ודגים ומשקאות. הסתכל, לא יודע, הוא קבצן – בקושי מרוויח לאכול. משה מה איתך? – אל תשאל! – איפה גנבת, גזלת, מה היה איתך? – אל תשאל! – לא עליך, הלכתי לניתוח ואחרי ניתוח הייתי חלש מאוד, אמרו אחרי ניתוח ללכת לפנסיון. אין לי כסף, אז אמרו לי בבית אני יכול לעשות ג"כ כמו פנסיון ולאכול ... א"כ בשביל מה הוא אוכל – תיקון הגוף, זאת אומרת הוא היה יותר נהנה אם לא היה לו ניתוח, אם לא היה חולה, אם לא היה צריך לצאת אפילו על זה. נמצא, מה זה נקרא – תיקון הכלים. לא לשם האור, על האור היה מוותר על התענוגים האלו, אך אם אין ברירה - זה תיקון הכלים.
לאחר כמה זמן בא אל מישהו אחר באמצע היום ורואה שאוכל בשר ודגים ויודע ג"כ שהוא פועל פשוט. מאיפה יש לו? אה – מה שלומך? היה לך ניתוח? על מה היה לך ניתוח? – השתגעת? לא יודע מה שמדבר. אני יודע שאתה לא מרוויח. – הרווחתי בפיס, כמה וכמה נגיד, חודש ימים רוצה לחיות כמו שצריכים לחיות! נמצא אז ממה הוא נהנה? מהתענוג, לא מהגוף. לא שרוצה בריאות הגוף – תיקון הכלים, אלא שרוצה מאור. עכשיו אתה מבין מה זה מבין כזית?