תוכן

וירא, תשכ"ד
כפר יבנה
ענין שאברהם הלך לשאול עצה על המילה, מבואר ב"שפתי חכמים", שהוא כדי לקבל יותר שכר על המצוה, וחשב בדעתו אולי יתנגדו לו.
ויש לפרש על דרך זה, דאברהם ראה, היות שיש לו מצוה, שיכול לקיים רק פעם אחת בחייו, היינו שיכול לתת יגיעה על מצוה זו רק פעם אחת, לכן עלה בדעתו עצה, שישאל לחבריו. ואם הם יתנגדו לו, אז יהיה לו יגיעה גדולה, בכדי להתגבר עליהם, ולפום צערא אגרא, ובשביל זה הכניס את עצמו לנסיון, בכדי לקבל שכר.
לכן אנו רואים מזה, שכל כך חביב היה לו לעשות רצון ה', שהיה כדאי לו להכניס את עצמו בנסיון, רק מטעם שהבין, שלעשות רצון ה' צריך להיות עם כוח התגברות.
ומשום זה אנו, שאין אנחנו צריכין להכניס את עצמנו לניסיונות, אלא שזה ענין יום יומי, שהעולם והסביבה מתנגדים לעבודת ה' ושאנחנו צריכים להתגבר עליהם, ולא להסתכל על מה שהם אומרים, ולהבין שזה לטובתנו, שהוא בכדי שנקבל שכר על זה.
ובזמן שבא איזה התנגדות לעבודה, אזי צריכים להיות בשמחה, משום שרק עכשיו יהיה מקום להרויח שכר מרובה, כמו שהאדם הוא בשמחה, בזמן שהוא רואה, שיהיה לו הרבה להרויח, ואין הוא מסתכל על היגיעה, אלא רק על השכר. כמו שכתוב אנו צריכים להתגבר בתורה ומצות. ובזמן שיהיה לנו הפרעות, יהיה לנו שמחה מזה, מטעם שניתן לנו הזדמנות להרויח הרבה שכר.
כמו כן בצדקה צריכים להתגבר יותר מכפי שהסביבה מחייבת, אלא כל אחד ואחד ייתן יותר מכפי כוחו, שאז הוא בבחינת התגברות.